x
קבלו את העלון
אור הגנוז בדואר חינם*

הרשמו וקבלו פעם בחודש את העלון הצבעוני של רבי נחמן מברסלב בדואר חינם.
*המנוי מוגבל בזמן ובכמות משתתפים כפי שיתאפשר.



לסיום הרשמה לחץ כאן לאימות נתונים!

בס"ד
רדיו ברסלב

מדבקות משמחות




פייסבוקברסלב

פוסטרים להורדה









 
המחשבה ביד האדם להטותה לאן שרוצה, כי שתי מחשבות ביחד אינן יכולות לדור במוחו, על כן אם האדם חושב מחשבות טובות , באותה השעה אינו יכול לחשוב מחשבות רעות.






ברסלב, נחמן, התבוננות, התבודדות, להורדה, לצפיה , מדבקות , ספרים
אור הגנוז ברסלב, אור הגנוז, אהרן ישכיל, פורום ברסלב, אמונה, נסיעות לאומן,
טיסות לאומן, אומן ראש השנה, רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן, רבינו, רבי נתן מברסלב,
רבי נתן, המוהרנ"ת, הרב ארוש, המימד הנוסף, מודעות עצמית

ליבו של כל אדם צריך להיות מואר בידיעה שהשם יתברך איתו עימו ואצלו תמיד עליו לדעת ולזכור שמלוא כל הארץ כבודו.


 כמו שהשם יתברך מניח כל העליונים ומלאכים ושרפים ורוצה דוקא בעבודת בני האדם הגשמיים, כן כל מה שהמדרגה נמוכה ופחותה ביותר, כשמתעוררים משם באיזה התעוררות כל שהיא, נעשה מזה שעשועים נפלאים.
 


אלי היקר, גדול אתה
עד אין חקר
וטוב עד אין סוף.
זכני ברחמיך הרבים להיות כרצונך
להיטיב, לרחם, לאהוב את הכל
ללכת בדרכיך ולהתדמות לך.
לזכות גם אני לאהבתך הנצחית.

 


בכל יום עליך לראות את עצמך כאילו נולדת בדיוק ביום הזה, עליך להרגיש כאילו אין לך בעולם הזה אלא את אותו היום בלבד.
 
   אומן - כוח משיכה של הצדיק

ראש השנה, משנה לשנה, מתקשר יותר ויותר, עם רבינו נחמן מברסלב ועם ציונו הקדוש השוכן בעיר אומן. אלפי אנשים, מכל העדות והחוגים ומכל גווני הקשת הציבורית, בהתקרב ימי ראש השנה, עוזבים את הכל ונוהרים כאיש אחד ובלב אחד אל המקום הקדוש הזה.

ואולם כח המשיכה המופלא הזה, שאין לו אח ורע בשום מקום אחר, נובע אך ורק מתוך אמונה אמיתית טהורה ומיוחדת במינה, בכל קדושתו העילאית של רבינו, ומתוך כך נשמעים לקול קריאתו אשר ציוה להכריז בשמו להיות אצלו.

אכן, אמת הוא הדבר שכל עצותיו הנפלאות ותיקוניו הנוראים שהנחיל לנו רבינו ז"ל הם ביסוד מהותם וענינם נשגבים מבינת אנוש. שכן הוא ז"ל המשיכם והורידם ממקומות נעלמים כאלו שכמעט לא ניתן לדבר ולהרהר בהם כלל. ואם הדברים אמורים בכלל עצותיו של רבינו ז"ל, הרי שבנוגע לראש השנה שלו, שציוה לבוא אליו, כאן הדברים גבהו ורמו מהשגתינו לגמרי, ולית מחשבה תפיסה ביה. אבל אף-על-פי-כך גם בענין הגדול הזה – שכדברי רבינו ז"ל "אין דבר גדול מזה" - מצא וגילה מורינו הרב רבי נתן זכותו יגן עלינו, תלמידו הנאמן של רבינו ז"ל, ודלה לנו רמזים נפלאים מים חכמתו של רבו, אשר על פיהם ניתן להבין קצת, מרחוק, את עוצם המעלה ואת גודל הזכיה הנצחית המובטחת לכל מי שזוכה ונשמע ובא להצדיק האמת על ראש השנה. 


מתוך הריבוי העצום והים האין-סופי של ביאורים וגילויים מתוקים מדבש ונופת צופים, אותם גילה רבי נתן בספרו "ליקוטי הלכות" על פי תורת רבו בסודו של ראש השנה אצל הצדיק, נביא כאן גרגיר זעיר אחד מדבריו אשר העלה בהלכות ערלה הלכה ד' (סעיפים ו-ח):

"כי עיקר הראש וההתחלה של כל התיקונים הוא על ידי ראש השנה, ראש דייקא. כי ראש השנה הוא יום ראשון לתשובה היינו התחלת התשובה, כי אז הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה. ובאמת התחלת התשובה, והתיקון קשה וכבד מאד כי קשה מאד לידע ולמצוא הראש וההתחלה, כי על פי רוב כל התיקונים ועצות כל אחד תלוי בחבירו ומחמת זה קשה למצוא הראש וההתחלה. ועל כן עיקר הראש וההתחלה של כל התיקונים שבעולם הוא על ידי ראש השנה. ועל כן נקרא "ראש השנה ראש דייקא, כי משם עיקר הראש וההתחלה ליכנוס לעבודת ה', כי הוא יום הראשון לעשרת ימי תשובה, היינו ראשית התשובה והתיקון. 

"כי מה שקשה למצוא הדרך לשוב להשם יתברך זה מחמת חטא אדם הראשון, ומחמת ריבוי עוונותינו, שעל ידי זה נתבלבלו כל המקומות והדרכים עד שקשה למצוא הדרך למקום שניטל משם, בבחינת "זרקא דאיזריקת לאתר דאיתנטילת מתמן". אבל מחמת ריבוי עוונותינו קשה לנו מאד למצוא מקומנו לידע איך לשוב אל המקום אשר נחצבנו משם.

"וזה ששאל הקדוש ברוך הוא את איוב על שהרהר אחר מידותיו יתברך "איפה היית ביסדי ארץ" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה "איפה" (המקום) שלך היכן היית באדם הראשון? כי אדם הראשון היה כלול מכל הנשמות, ושאל אותו הקדוש ברוך הוא אם יודע היכן היה מקומו בקומתו של אדם הראשון. היינו ששאל אותו הקדוש ברוך הוא אם כבר זכה לתשובה שלימה לשוב אל מקומו שניטל משם, ומאחר שעדיין אינו יודע את מקומו בקומתו של אדם הראשון בוודאי לא זכה עדיין לתשובה שלימה לשוב אל מקומו שניטל משם מאחר שעדיין אינו יודע את מקומו. ומחמת זה עובר עליו כל מה שעובר, כי כל מה שהשם יתברך מסבב עם האדם הכל לטובתו כדי להשיבו לדרך הישר, והשם יתברך מסבב עמו בכמה סיבות כפי מה שהוא יתברך יודע את מקום כל אחד ואחד, שכמו כן הוא צריך לגלגל עמו בגילגולים אלו, בסיבות אלו.

"כי מחמת שהם יודעים שראשי כל הנשמות והם בבחינת מקומו של עולם, והם יודעים מקום כל אחד ואחד מתחילה ועד סוף, הם יודעים לדון הכל לכף זכות ולעשות ראש השנה שהוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה, דהיינו התחלת התשובה. כי הם מוצאים זכות לכל אחד לפי מקומו שיודעים, אפילו אם הוא גרוע שבגרועים, ומכניסים אותו לכף זכות באמת, כי זה עיקר הזכות שמוצאים עליו כדי להנטותו לתחיה, להכניסו באמת לכף זכות, להחזירו בתשובה שלימה באמת, כי חוץ מזה הכל הבל, ואין שום זכות וטובה בעולם כי אם כשעל ידי הזכות הזה יזכה לאיזה טובה אמיתית וניצחית, לבא לתכלית האמיתי.

"ועל כן בוודאי מה שהצדיקים שיכולים לעשות ראש השנה דנים הכל לכף זכות לפי מקום כל אחד, העיקר הוא מה שמכניסים אותם באמת לכף זכות, ומכניסים בהם הרהורי תשובה. וזה שאנו רואים בחוש, שבראש השנה ועשרת ימי תשובה מגיע על כל אחד מישראל איזה הרהור תשובה, והכל צועקים להשם יתברך מעומק הלב, ומאין בא זאת? כל זה נמשך רק מהצדיקים האמיתיים שיכולין לעשות ראש השנה על ידי שהם יודעים מקום כל אחד ואחד, שעל ידי זה דנים הכל לכף זכות... ומכניסים בהם הרהורי תשובה, ומודיעים להם ומאירים להם בדעתם שורש העצה והראש וההתחלה לכנוס בדרכי התשובה, שהעיקר הוא לצעוק אל השם יתברך תמיד מעומק הלב בחינת ממעמקים קראתיך ה', מעומקי עמקים. וכל זה נמשך על כל אחד מישראל - מגדולי הצדיקים שדנים הכל לכף זכות והם עושים ראש השנה ומשם עיקר התחלת התשובה לכל אחד מישראל.


 

סיבת הטמנתו של רבינו הקדוש דווקא באומן

סיבה אחת נובעת מרצונו של רבנו שלחסידיו תהיה אפשרות להגיע לציונו., הרבי אף אמר שהוא שקל בדעתו לנסוע לארץ הקודש בכדי להיקבר שם, אך נמנע משתי סיבות: 1. הוא חשש שאין לו הכוח למסע כה קשה. 2. הוא רצה שלחסידיו תהיה האפשרות לבוא לקברו, דבר שאולי לא יתאפשר אם ייקבר בארץ-ישראל. 
רבי נתן מצטט מאחד החסידים ששמע את רבנו אומר: "אני רוצה לשאר ביניכם, ואתם תבואו על קברי וכו'." רבי נתן מוסיף: "וזה הדבור יקר בעיני מאוד, מה ששמעתי בשמו זה הלשון בפרוש שאמר: 'אני רוצה לשאר ביניכם' כי כל העולמות תלויים בזה מה שנשאר בינינו". 
(יש לציין כי אמנם החלק החשוב והמרכזי בהתבססותה וגיבושה של תנועת ברסלב, הייתה התקבצותה השנתית של כלל החסידים בקברו של רבנו באומן, דבר שאולי לא היה מתאפשר, אם מקום קבורתו היה בארץ ישראל שבאותן שנים הייתה אוכלוסייתה מועטה. אנו גם רואים כי היום, למרות שרבנו קבור באומן, העלייה המסורתית הולכת וגדלה, ואיננה נגרעת למרות המרחק מארץ ישראל -המרכז העיקרי של חסידי ברסלב היום).

סיבה נוספת, הקשורה לתפקידו של רבנו בתיקון נשמות, נעוצה בסיפור הקשור למקום עצמו- בית החיים של אומן ומה שהתרחש שם: 
מצוטט מלשונו של מוהרנ"ת: 
"דיבר עמי מעניין מקום ישיבתו ואמר, שאומן טוב לפניו מאוד... ואמר, שגם לעניין הסתלקותו, כשימלאו ימיו ושנותיו לאורך ימים ושנים- טוב גם כן פה. כי באומן היה קדושת השם גדול מאוד, כי נהרגו רבים מישראל לאלפים ולרבבות, אשר מכל זה נתקדש שמו כידוע, גם רבים מתו ממש על קידוש השם, כי העכו"ם (עובדי אלילים) רצו שימירו את דתם, והם מתו על קידוש השם. וגם הנפשות מישראל שנהרגו סתם, היא גם כן קדושת השם כידוע, וגם כמה מיתות משונות שהיה אז, וכמה גמולי חלב ויונקי שדים שנהרגו לאלפים ולרבבות, אשר כל זה היא קדושת השם".

על אותה אדמת קודש ממש, בה נטמנו עשרות אלפי הקדושים, שם התחולל קידוש ה' גדול ונשגב מאין כמוהו – נגנז גם ארון הקודש של רבנו לאחר הסתלקותו. מקום קבורתו נכרה בין שתי הגבעות שהתנשאו מעל קברות הקדושים. 


ובכיוון ההפוך: 
רבנו השמיע לחסידיו הצהרה מצמררת על אומן, נצטט את הדברים כלשונם: "ענה ואמר הנה אנחנו עתה אצל הקצה והסוף של ישראל במקום שגבול ישראל כלה, כי לכל דבר יש קץ וסוף (פרוש, ואם כן גם לנו ישראל עם קדוש יש איזה סוף גם כן, הַיינו שיש מקום ששם מסים קדושת ישראל, שמשם ולהלאה אין מתפשט קדושת ישראל, ובזה המקום היו רחוקים מאוד מהשם יתברך ועל כן אמר שאנו עתה במקום ששם מסיים קדושת ישראל), לכל דבר יש סוף וכאן הסוף של קדושת ישראל... ועל כן צריכין שמירה גדולה שלא נכשל ח"ו, ... מצד הדעת בודאי אנו תקיפים... רק בענייני חיצוניות הַיְינוּ בענייני מאכלים על זה אנו צריכין שמירה... וצריכין לבקש מהשי"ת שישמור אותנו מזה.
בהתייחסו לצדיקים הנקברים בחוץ לארץ, כותב ר' נתן בספרו ליקוטי הלכות:
"בפרט מיתת הצדיקים שבחוץ לארץ שהכל הוא בבחינת התפילה בבחינת דין ... שמוסרים גופם שיקבר בחוץ לארץ ששם יניקת הסטרא אחרא (כוחות הרוע) ונדמה להסטרא אחרא שהיא בולעת את הגוף הקדוש הזה, אבל זה הגוף הקדוש הוא בעל כוח גדול ועומד להסטרא אחרא בצווארה עד שמוכרחת ע"י זה להקיא.. מקרבה ומבטנה.עד שיגמור (הצדיק) מה שרוצה, ועל כן שם על קברו יכול כל אחד להתתקן אפילו הגרוע שבגרועים".
רעיון זה מזכיר את דברי חז"ל על משה רבנו שנקבר מול בית פעור, דבר הנראה כמוזר ביותר, מדוע שמשה רבנו ייאלץ להיקבר מול בית עבודה זרה? התשובה היא כי משה רבנו מוסר את נפשו גם לאחר פטירתו לתקן נשמות ירודות ולהשיבם בתשובה. רבנו בהיטמנו באומן - "מקום ששם קדושת ישראל מפסיק, וצריכים שם שמירה גדולה" - מוסר את נפשו להעלות את הנשמות הירודות ביותר, ולהעניק להם תיקון רוחני נצחי, בדומה למשה רבנו.

נהר המטהר מכל הכתמים

רבינו הק' העיד על עצמו ואמר 'אני נהר המטהר מכל הכתמים' (חיי מוהר"ן של"ב). הנהר הזה, משמעו בחינת ה'מים טהורים' שיהיה לעתיד. כדאיתא בזוה"ק, שבכל מקום שהזכיר מים, כוונתו לאותם מים טהורים של לעתיד, והוא ענין מי מקוה שמטהר. ועל זה אמר רבינו הק' שיש לו את אותו כוח של אותם מים טהורים של לעתיד.
ההבדל בין ה'עתיד' וההוה, כפי שביאר רבינו הק' עצמו (חיי מוהר"ן רס"ו) "כל מה שמשיח יעשה טובות לישראל, אני יכול לעשות. רק החילוק הוא שמשיח יגזור אומר ויקם, אבל אני ... – אצלי עדיין יש בחירה, אבל אצל משיח כבר לא יהיה בחירה כלל". לעתיד יהיה "וזרקתי עליכם מים טהורים", ללא בחירה ואילו אל ה'מים טהורים' של רבינו הק', יש בחירה. האדם צריך לבא ולהכנס אליהם, בחינת 'נהר' שצריך לטבול בו. צריך להוריד את הבגדים הצואים, הדעות הקדומות, רק כך אפשר 'לטבול' ב'נהר' של רבינו. אמנם, שלא כמו טבילה בנהר, שרק טבילת הגוף כולו מועילה, הרי שב'טבילה' ב'נהר המטהר' – רבינו הק', כל פסיעה והתקרבות מועילה לאין שיעור. אבל, אינו דומה כלל וכלל למי שזוכה 'לטבול' בשלימות, לטבול כל גופו ב'נהר המטהר', לבטל את כל כולו אל הצדיק האמת, שלא ישאר אפילו כחוט השערה ממוחו 'מחוץ לנהר' – ביטול הגמור של המוח העצמי, להכלל לחלוטין בצדיק האמת.


 

התקשרות לצדיק

התקשרות – אהבה להצדיק
התקשרות לצדיק, כתב רבינו הק' (ליקו"א קל"ה) שעניננה אהבה אמיתית בלב – להצדיק. כמו שכתוב 'ונפשו קשורה בנפשו' – ותרגומו "חביבה ליה כנפשיה". היינו, לאהוב את הצדיק אהבה אמיתית ושלמה – כנפשו ממש.
אמר רבנו הק' "יש לי שלש כיתות חסידים. כיתה ראשונה – שבאים לחטוף שיריים. כיתה שניה – שבאים לשמוע תורה. כיתה שלישית – שאפוים בליבי. רצוני שתהיו מכת השלישית"
מוהר"נת ז"ל אמר, ש'לחטוף שיריים' פירושו 'לחטוף' התיקונים של הצדיק, כמו ראש השנה אצל רבינו, עליו אמר רבינו 'אין דבר גדול מזה' או הבא במסירות נפש לומר תיקון הכללי אצל ציונו הקדוש וכדו' – והיא כיתה חשובה, אבל עדיין היא הכיתה הראשונה ושתי כיתות יש שחשובות ונעלות ממנה מאד.
הכת השניה – שבאים לשמוע תורה. אין הכוונה לאדם שבא לשמוע דיבורים עמוקים, פלפולים ושיחות נעימות, אלא שחפץ בתיקון העולמות ובשפע עצום הנמשך על ידי התורה. 
בעת שנסע רבינו ז"ל ללמברג, נסעו מוהרנ"ת ורבי נפתלי ללוותו. והגיע לאיזה כפר והשכם בבוקר יצא לדרכו. מוהרנ"ת ורבי נפתלי היו עדיין קודם התפילה ויצאו אחריו, על אף שכבר נפרדו קודם, כדי ללוותו עוד. כאשר הגיעו לרבינו, אמר להם רבינו "מה אתם רוצים, שאתן לכם ברכה או שאומר לכם תורה?" ענה מוהרנ"ת: "ברכה תתנו לנו כשתחזרו בריאים ושלמים. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע תורה". רבנו אמר שם את הסיום של תורה רפ"ב (מענין התינוקות וכו'). רבינו, כביכול, לא חידש כאן דברי מוסר וכדו', אלא שמוהרנ"ת ידע מהי תורה של רבינו הק'. תורה של רבינו הק' היא המשכה של אור רוחני לתוך צמצומים – וזה תיקון העולם! אמנם, ברכה פרטית של רבינו הק' אינה דבר של מה בכך, היא ישועה וודאית. אבל כאשר מול אותה ישועה פרטית עומד המשכה שלתורה חדשה – תיקון העולם בכלליות – הרי שאין שום השוואה ביניהם. וזה פירוש "שבאים לשמוע תורה". שבאים להמשיך תיקון העולם בכלליות ועדיין – זו הכיתה השנייה.
אבל, יש כת שלישית, עליה אמר רבינו "שאפוים בליבי" – "ונפשיה חביבה ליה כנפשיה".
המשך הסיפור הוא, שלאחר שרבינו גילה להם את התורה הנ"ל, נפרדו ממנו מוהרנ"ת ורבי נפתלי. רבינו הק' המשיך לדרכו בעגלה והם החלו לרוץ אחרי העגלה, עד שנעלמה מעיניהם ואחר כך חזרו להתפלל.
לכאורה, מה ענין יש בזה לרוץ אחר העגלה עד שלא תראה עוד? משל נאה בדבר. כאשר הורים יוצאים ללוות את בנם היוצא למרחוק, הם ממשיכים לעמוד, גם כאשר בנם מתרחק, עד שהוא נעלם מעיניהם לגמרי. זוהי אהבה שבלב! ללא הסבר, ללא הגיון. אהבה שבלב.
כאשר אמר רבינו הק' שרצונו שנהיה מאותה כיתה שלישית, כוונתו היתה לאותה אהבה שבלב, אהבה עזה, "חביבה ליה כנפשיה" – 'כנפשיה' ממש. ללא הסבר, ללא הגיון. אהבה שבלב.



אמר רבינו: "אין לי מה לעשות בזה העולם כלל. רק באתי להעולם לקרב נפשות ישראל להשי"ת, אבל איני יכול לקרב כי אם מי שבא אצלי ומספר לי חסרונו, אז אני יכול לתקנו וכו'" (חיי"מ שז).



חז"ל אומרים: "אין הקב"ה בא בטרוניא (בעלילה) עם בריותיו" (ע"ז ג). לפי מה שמתקטנים הדורות ומתמעטים הלבבות, שולח הקב"ה בכל תקופה צדיק שיורה לנו את הדרך - לפי כוחותינו אנו, כמו שצמצם הקב"ה את עצמו בעת מתן תורה, כדי שכלל ישראל יוכלו לקבל את ההופעה האלקית בהר סיני, כן בכל זמן וזמן מתאימים הצדיקים את הדרך בעבודת ה', כהאריז"ל בדורו שגילה סתרי תורה, וכהבעש"ט הקדוש בדורו שהכניס בתוכנו הדרך של אהבת ה' והשמחה בו.

כמו כן הופיע רבינו בשעתו ללחום את מלחמתינו מיד הס"א האורב על הנפשות החלשות של עקבתא דמשיחא אשר אין בכוחותיהם הדלים היכולת לעמוד מולו. רבינו הוא בחינת "אבן השתיה", "קודש הקדשים", המאיר בדעת עליון עד שאין הס"א יכול לסבול גודל קדושתו ומוכרח להרפות מטרפו. (עי' לקו"ה הלכ' ק"ש הל"ד באורך מזה, ושער הכוונות ענין דרושי הלילה דרוש ז' ד"ה אמנם). 

על פי האמור בהקדמה זו יש לנו להתייחס לעצות המוזכרות בספר ליקוטי מוהר"ן; שלא נחשוב, למשל, שמטבע הדברים אמירת עשרה פרקי תהלים מתקן פגמים וכו', אלא נדע שזה רק בכוחו של אותו זקן דקדושה. בזה שאנו עושים את שלנו באמירת העשרה פרקים, הצדיק עומד לצידנו ורב את ריבנו נגד מבקשי נפשינו, עד שמחזיר לנו את כל האבידות.

בתורה ד' בליקוטי מוהר"ן כתוב שעל ידי ראיית הצדיק ונתינת צדקה לצדיק ניצול מכל המדות רעות הנובעות מהד' יסודות, וכאשר מתוודה בפני הצדיק אז הצדיק מדריך אותו בדרך הישר כפי שורש נשמתו.

לולא הקדמה הנ"ל היו הדברים בלתי מובנים, שהאדם יהפוך את טבעו וישנה מדותיו מן הקצה אל הקצה הרי זה מהעבודות הקשות ביותר וצריך להרגיל את עצמו בזה הרבה זמן כמבואר ברמב"ם (הלכ' דעות פ"ב). וגם החסיד רבינו יונה שאזן וחקר הנושא של תשובה לא הזכיר שמץ מזה. אדרבא הוא כותב בשערי תשובה (שער א' אות י'): "הנה הבורא נפח באפיו נשמת חיים, חכמת לב וטובת שכל, להכירו ולירא מלפניו, ולמשול בגוף ובכל תולדותיו". 

הרי מנה בזה שלשה תפקידים עקריים שדורשים מן האדם למלא: א) להכיר את בוראו, ב) לירא ממנו, ג) למשול באבריו, ז"א להתגבר על המדות רעות הנובעות מטבעו. והנה מה שנוגע ליראה, כתב רבנו בלקו"מ סי' י"ז שיראה ואהבה מקבלים מן הצדיק, לענין הצורך למשול בגוף ובכל תולדותיו, שוב מקבלים מהצדיק על ידי ראיית פניו ונתינת צדקה, היתכן ששני שליש מתפקיד האדם בעולמו עושה עבורו הצדיק? 

אולם לפי האמור, אין בכך שום סתירה, בדורות הראשונים שהיו חזקים באופי היה מוטל על כל יחיד לתקן את עצמו בכוחות עצמו, אבל בדור של רבינו נשלח הוא משמים לקיים את המקרא "כי ימוך אחיך והחזקת בו", עדיין חייב האדם להגיע ליראה ולתקן כל מדה רעה, אבל כבר לא מצפים שיעשה כן בכוחות עצמו. 

ולא עוד אלא שכאן נתחדש יסוד חדש, שכבר מוכרחים לקבל התיקון דווקא על ידי הצדיק כמבואר בחיי מוהר"ן (רצט): אי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבים לצדיק האמת שבדור. קודם שנמצא הצדיק בעולם יכולים להתקרב להשי"ת בעצמו, אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם, אי אפשר להתקרב להשי"ת באמת בשום אופן כי אם כשזוכים להתקרב אליו. 

ואפשר שמטעם זה מתחילים את תפילת "שמונה עשרה" בהזכרת אברהם יצחק ויעקב במקום לומר אלקים של חסד, דין, ורחמים, היות והאבות תיקנו כל אחד את המדה שלו, לכן היום כדי לעורר מדות אלה למעלה מוכרחים לעשות כן על ידי התקשרות אליהם. 

היוצא מדברינו, שיש דברים שגילה וחידש רבנו בעצמו, וישנם על ידי הצדיקים שהיו לפניו, ומכיון שכל ספר הזוה"ק הוא מלא מגילויים מרשב"י וחבורתו, והאר"י בשעתו הרבה לגלות דברים נסתרים לרוב כמבואר בכתביו, וכן הבעש"ט הנהיג הנהגה חדשה בעבודת ה' ממה שהיה לפניו - שוב אין לנו לתמוה מהשגות חדשות שאנו מוצאים בספרי רבנו ובשאר ספרים ההולכים על פי דרך הבעש"ט שלא נזכרו כלל בספרים הקודמים. 

נשאלת איפא השאלה, וכי בשביל דבר קטן כמו התקרבות לצדיק כבר קונה האדם את עולמו הנצחי? אולם אחרי שנתעמק בזה נמצא שזה לא דבר קטן כלל וכלל שהרי תנאי אחד יש בכל ענין ההתקרבות והוא שזה יהיה עם אמת, אנחנו חייבים להכיר את ה' עם אמת, ולהכיר את מגרעותינו עם אמת, ולהתקרב לצדיק עם אמת.

הבעיה היא שהאדם נצמד לשקר ולא לאמת, ואינו רוצה להכיר מגרעותיו, גם מעציב אותו לחשוב על התכלית שמתקרב היום בו יאלץ לפנות את מקומו, ולנטוש את השאיפות לעולם הזה שכולם שקר ורעות רוח.

רק אחרי שהאדם מפצח את הקליפה הקשה של שקר העוטפת אותו מכל עבר, ותופס את מצבו על נכון, רק כשמכיר את אפסיות עולם הזה ופיתויו, מסוגל הוא להכיר את בוראו ולעבדו באמת, וכדברי רבינו (ליקו"מ קי"ב): להאיר בתוך החשכה לא צריכים בתחילה הרבה אמת, מספיק אפילו כמה מילים - אבל מילים אלה חייבים להיות אמיתיים.

על כן אמר רבנו שמי שיבוא אליו מלא קנאה ותאווה, מוכן הוא לטפל בו, אבל אם הוא גם דורש כבוד אז אין מה לעשות. כל זמן שאדם מכיר את פגמיו, הצדיק יכול להושיט לו עזרה, אולם כשעדיין שקוע בשקר, זה בלתי אפשרי.

אמר רבינו: "אין לי מה לעשות בזה העולם כלל. רק באתי להעולם לקרב נפשות ישראל להשי"ת, אבל איני יכול לקרב כי אם מי שבא אצלי ומספר לי חסרונו, אז אני יכול לתקנו וכו'" (חיי"מ שז).

כשנקח בחשבון את גודל הסנוור הקיים בעולם מהטכנולוגיה, הפוסעת בצעדי ענק להחדיר לכל בית ובית (איפה שרק מרשים...) את ההתפתחויות הכי חדישות בעולם, בשטח של עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אף עבור אלה המתנזרים ממכשירי הקידמה כבר הוכנו תילי תילים של בלבולים ושטויות לבלות את הזמן היקר מתוך קטנות המוחין, עד שנשאר כלי ריק וידו על התחתונה... נמצאת המלחמה "פנים ואחור" - כלשון המסילת ישרים. ממילא מובן מדוע זכינו לצדיק יסוד עולם שלוחם את מלחמתינו, ויתקן את נפשותינו.

וראה זה פלא, אף אחרי כל ההבטחות של רבנו הק', עדיין מעטים הם הפונים אליו (הגם שבתקופתינו יש התעוררות ונהירה גדולה), רבנו בעצמו התפלא על זה באמרו: "אילו היינו רואים אוצר היינו רצים בודאי אליו והיינו חופרים ומלכלכים עצמנו ברפש וטיט בשביל לחתור אחריו ולמצאו, והלא אני אוצר של יראת שמים, ומדוע לא יהיו להוטים ורצים אחרי לקבלו? ושאלו - "איך אפשר לקבלו?" והשיב: "עם הפה והלב צריכים לחתור ולבקש, בפיך ובלבבך לעשותו" (חיי"מ רצה).

היות והיום ניתן להגיע לכל המדרגות - בנקל - ע"י התקרבות לרבינו הקדוש, לא פלא, שאין הבעל דבר חפץ בהתקרבות זו, וכאן הבחירה שלנו.

זכינו לראות אצל אנ"ש מהדור הקודם, בעלי השגה שאכן היטיבו להעריך את האוצר הגדול; אחד ומיוחד מהם הרה"ח ר' שמואל שפירא זצ"ל על אף היותו בטבעו שתקן גדול, לא הצליח לעצור בתוכו את געגועיו וכיסופיו לענין רבנו ולציונו הקדוש, ובכל שנה, בפורים, בעת משתה היין, היו פורצים מתוכו געגועיו בקול גדול.

לכל אלה שמבינים שהאוצר האמיתי הוא האוצר הרוחני, מבשר בספר חיי מוהר"ן (רצד): היה נראה בחוש שכל מי שנתקרב אליו נתמלא תיכף יראה גדולה ועצומה ונתלהב מאד לעבודת השי"ת אשר לא נראה כזאת. וגם עכשיו עדיין יראתו הגדולה גנוזה בספריו הקדושים, וכל מי שעוסק בהם באמת ובתמימות בא אליו יראה גדולה ומתעורר מאוד להשי"ת כי כל דבריו כגחלי אש.

עצות מפי רבינו הקדוש זי"ע מתוך הספר הקדוש - ליקוטי עצות

על ידי שנוסעין על ראש השנה לצדיקים אמיתיים, על ידי זה נמתקין כל הדינים שבעולם ואיך שיש איזה דין, הכל נמתקין על ידי זה, וזה צריכין בראש השנה. על כן נוסעין על ראש השנה דיקא. גם על ידי שבאים כמה נפשות ישראל להצדיק האמת על ראש השנה ונכללין יחד באהבה רבה, על ידי זה בא שמחה גדולה וחדוה רבה. 

(ליקוטי עצות, ראש השנה עמ' קל אות ה)

מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים, כי עיקר המתקת הדינים אינו אלא על ידי קדושת וטהרת המחשבות, ואי אפשר לטהר ולקדש המחשבה אלא על ידי התקשרות לצדיקים. וראש השנה היא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר המחשבות כדי להמתיקם, ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדושת המחשבה. (שם, אות ו) 

ראש השנה היא חסד גדול מאת השם יתברך. (שם, אות ז)

ראש השנה הוא בחינת תקון האמונה, כי על ידי גודל הקיבוצים שכל הקהילות קדושות מתקבצין יחד בראש השנה, בפרט כשמתקבצין אל צדיקי אמת, על ידי זה נתלקטין ונתקבצין כל לקוטי האמונה הקדושה ונתתקנת האמונה בשלמות. גם המוחין מתנוצצים ונתתקנים בראש השנה. (שם, אות ט) 

תפילה 

"... רבונו של עולם אתה יודע גודל החיוב לנסוע על ראש השנה

לצדיקים אמיתיים. וגם אתה יודע את עוצם ריבוי המניעות שמתגברים

על זה מכל הצדדים. חומל דלים, חוס וחמול עלינו ועזרינו לשבר

כל המניעות, והורינו דרכיך והדריכנו באמיתך ולמדנו שנזכה לילך ולנסוע

לצדיקים אמיתיים על ראש השנה..."

(ליקוטי תפילות ע"ו)

 


0544-525396 | 03-9091753




תיקון הכללי
להפצה בשקל
תיקון הכללי להפצה בשקל