וזה מה שכתב רבי נחמן במעשה, ש"נעשה ברוגז עליה ונזרקה מפיו הדיבור שהלא טוב יקח אותך". לא חלילה שהבורא יתברך כועס כביכול על הבת מלך, אלא ש"הברוגז" מרמז על מידת הדין והרע שנוסף בכל המציאות, כדי לאפשר לאדם את יכולת הבחירה, בין הטוב ובין הרע, ו"הלא טוב" הוא כמובן העולם הזה, שרובו רע, שאליו תצטרך הנשמה לרדת כדי להתנסות בו.
כמובן שישנן עוד סיבות לירידת הנשמה לזה העולם, חלקם גלויות וידועות לנו וחלקן נסתרות מאיתנו, אך הכל היה בודאי לטובה, כי הבורא יתברך הוא תכלית הטוב ואין הרע שייך אליו כלל וכל מעשיו הם רק לטובה וכל תכלית ירידת הנשמה לעולם היה שתתחשל, שתלמד, שתתחזק ותקנה את שכרה בזכות, שתכיר את מי שאמר והיה העולם – ותעלה למדרגה גבוהה יותר מבתחילה.
וזה משל למלך גדול ונורא, המושל בכיפה ושולט על מדינות רבות לאין מספר, ולזה המלך היה בן יחיד, אשר אהב אותו מכל, כשגדל הילד שלח אותו המלך בשליחות לתור את הממלכה, כדי שיכיר את בני המדינות ואת חייהם, ילמד את תכסיסי המלחמה ויתחזק ויתחשל בדרכו הקשה והארוכה מחוץ לארמון המלך.
וציווה אותו המלך, שלא ישים את ליבו ומחשבתו לכל הפיתויים והתענוגים המדומים שבממלכה ולא יתחבר וילמד מבני המדינות הריקים אורחות חיים, כי אפשר שעל ידי זה ישכח את מטרת נסיעתו ולא יעסוק בשליחותו ובכך יפסיד את כל התקווה הטובה אשר ייעד המלך לבנו - שביום מן הימים תעבור הממלכה לידיו וישלוט על כל המדינות.
עשו לייק לעמוד הרשמי שלנו בפייסבוק