x
קבלו את העלון
אור הגנוז בדואר חינם*

הרשמו וקבלו פעם בחודש את העלון הצבעוני של רבי נחמן מברסלב בדואר חינם.
*המנוי מוגבל בזמן ובכמות משתתפים כפי שיתאפשר.



לסיום הרשמה לחץ כאן לאימות נתונים!

בס"ד
רדיו ברסלב

מדבקות משמחות




פייסבוקברסלב

פוסטרים להורדה









 
המחשבה ביד האדם להטותה לאן שרוצה, כי שתי מחשבות ביחד אינן יכולות לדור במוחו, על כן אם האדם חושב מחשבות טובות , באותה השעה אינו יכול לחשוב מחשבות רעות.






ברסלב, נחמן, התבוננות, התבודדות, להורדה, לצפיה , מדבקות , ספרים
אור הגנוז ברסלב, אור הגנוז, אהרן ישכיל, פורום ברסלב, אמונה, נסיעות לאומן,
טיסות לאומן, אומן ראש השנה, רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן, רבינו, רבי נתן מברסלב,
רבי נתן, המוהרנ"ת, הרב ארוש, המימד הנוסף, מודעות עצמית

ליבו של כל אדם צריך להיות מואר בידיעה שהשם יתברך איתו עימו ואצלו תמיד עליו לדעת ולזכור שמלוא כל הארץ כבודו.


 כמו שהשם יתברך מניח כל העליונים ומלאכים ושרפים ורוצה דוקא בעבודת בני האדם הגשמיים, כן כל מה שהמדרגה נמוכה ופחותה ביותר, כשמתעוררים משם באיזה התעוררות כל שהיא, נעשה מזה שעשועים נפלאים.
 


אלי היקר, גדול אתה
עד אין חקר
וטוב עד אין סוף.
זכני ברחמיך הרבים להיות כרצונך
להיטיב, לרחם, לאהוב את הכל
ללכת בדרכיך ולהתדמות לך.
לזכות גם אני לאהבתך הנצחית.

 


בכל יום עליך לראות את עצמך כאילו נולדת בדיוק ביום הזה, עליך להרגיש כאילו אין לך בעולם הזה אלא את אותו היום בלבד.
 
   כוכבי אור - עניני הפורים
חכמה ובינה הקדמה
 
ועל כן גם "מאזנים" במספר "נחמן" "מאזני צדק" עם השתי תבות במספר "נחמן בן פיגא" עם האותיות וזה אשר גם "קול שופר" שמצוה לשמע בו (וגם זה בסוד בינה כידוע) במספר "נון, חית, מם, נון" עם אותיות המלוי והכולל "יום כפרים הוא לכפר עליכם" (ויקרא כ"ג) עם החמשה תבות במספר "נחמן בן פיגא", _ "נחל נבע מקור חכמה" וזה אשר גם יום כפרים במלואו כזה, "יוד, ואו, מם, כף, פא, ריש, יוד, מם" עם אותיות המלוי מכון למספר הזה עם הכולל "חג הסכות ויום שמיני עצרת" עם הכולל במנין שמו בארבעה פעמים, הלא הם: "נחמן" עם האותיות,-"נחמן בן פיגא" עם האותיות-"נחמן בן שמחה עם האותיות,-"נון, חית, מם, נון" עם האותיות גם תבת סכות במלואו כזה: "סמך, כף, וו, תיו" במספר "נחל נבע מקור חכמה" עם האותיות והתבות והכולל וכלם בכלל נקראים בשם "מעדי ה'" (ל) כי על כן גם זאת עם השתי תבות במספר "נחמן" עם האותיות (אמר המעתיק ועל כן "כל זכורך אל פני האדון ה'" הנאמר בפסוק "שלש פעמים בשנה" וכו' שש תבות אלו במספר נחמן בן שמחה עם האותיות והתבות) כו ואף חנכה ופורים באו ונתוספו על מועדי ה' להיות בכלל בינה ולכן חנכה במלואו כזה: "חית, נון, ואו, כף הא" במספר "נחל נבע מקור חכמה" עם האותיות פורים במלואו כזה:
 
אות א'
 
מז גם בינה הוא בסוד שמחה ועל כן יתעלה על ידו השמחה לנצח בשלמותה ובמלואה וכנ"ל, ועל כן "שמחה" במלואה כזה: "שין, מם, חית, הא", עם הארבע אותיות במספר שמו הקדוש על שם אביו ואמו, כזה: "נחמן בן שמחה" עם האותיות "נחמן בן פיגא" עם האותיות, ואחד מהם עם הכולל גאלה הראשונה שהיתה בפסח בחפזון בלי שלמות האתערותא דלתתא, נתקלקלה קלקול אחר קלקול עד שנתהוה זה לעמת זה החרבן שחל תמיד בזה היום כמובא בשלחן ערוך הסימן א"ת ב"ש וכו' ועכשו כל תקותנו על הגאלה האחרונה שמזה בעצמו יהיה גם תקון הגאלה הראשונה, אך עכשו יהיה כל ההתחלה מפורים שהוא בחינת מחית עמלק כמובן בדבריו ז"ל (לקוטי תנינא סימן ע"ד), והעקר בכח האתערותא דלתתא של ראשי יחידי הדורות שהוא אדמו"ר ז"ל, ורבי שמעון בר יוחאי ז"ל, שמקבל מאתו כנ"ל ובפרט על ידי עצם התקונים שנתקנו ביום הסתלקותם (כמובן מדבריו הקדושים) ששני הימים של הסתלקותם מכונים להיות חל ביום שחל בו פורים (כמובא בכתב יד של הרב מטשערין ז"ל המובא להלן) ובשניהם הגדלת ההלולא (יום ל"ג בעמר הלולא דרבי שמעון בר יוחאי ז"ל) וזמן שמחתנו (יום הסתלקות אדמו"ר יום ד' של חג הסכות זמן שמחתנו-כמו בפורים שהוא יום שמחה) כי בכחם הקדוש והנשגב נצא מבין ש'ן' האריות דסטרא אחרא שהוא זה לעמת זה, ונזכה לבחינת ש'ן' המובא בדבריו הקדושים לקוטי תנינא סימן פ"ה, שהוא ראשי תבות ש'בת נ'חמו (נחמת הגאלה) המכון גם לראשי תבות של שמותיהם הקדושים ש'מעון נ'חמן זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן: וכעת הנני להעתיק דבר נפלא מכתב היד הרב וכו' מורנו רבי נחמן ז"ל אב בית דין קדש דקהלת קדש טשעהרין השיך לענין הנ"ל, וזה לשונו: ענין ספירת העמר בבחינת עגולים, שכל ספירה וספירה משלבת בחברתה ומסבבת אותה, וחוזרין חלילה והנה ידוע ענין העגולים, שכל העגולים מסבבין ומעגלין סביב נקדת המרכז, והמרכז שבספירת העמר הוא הספירה נצח שבנצח שהיא מאירה ביום כ"ה לספירה והנה בל"ג בעמר יום הסתלקות רשב"י ז"ל מאירה הספירה הוד שבהוד והבן כי ביום שחל ל"ג בעמר הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי ז"ל, יחול לעולם יום שני דחל המועד סכות, יום הסתלקות רבנו הקדוש רבי נחמן זללה"ה אשר מדתו נצח כידוע מדבריו הקדושים, ושמו בגימטריא נצח וכן פורים שעבר הוא גם כן ביום שחל ל"ג בעמר כאשר נתנו הקדמונים הסימן פל"ג (שלחן ערוך ארח חיים סימן תכח), ומבאר בכתבים (פרי עץ חיים שער י"ט) דימי חנכה נגד הוד וימי פורים נגד נצח וכמו כן ל"ג בעמר הוא תמיד ביום ח"י איר, ויום ב דחל המועד סכות גם כן ביום ח"י תשרי: וכשחל יום כ"ה בספירה ביום שבת אז היא נקדת המרכז לימי הספירה גם לשבתות לפניו שלש שבתות, ולאחריו שלש שבתות כי כל הספירות, ובתוכם גם הספירה הוד שבהוד שמאירה ביום הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי ז"ל, מסבבין ומעגלין סביב נקדת המרכז של ימי הספירה שהיא נצח שבנצח אשר היא מדתו של רבנו הקדוש זללה"ה ומכל הנ"ל תבין מה שסים רבנו ז"ל בתחלת הספר ועכשו וכו' וגם בלקוטי תנינא סימן ע"ד גם כן סים ועכשו וכו' ודי לחכימא: עד כאן לשונו (אמר המעתיק ועין לעיל בחלק זה אות מ"ד עין שם) אמר המוציא לאור להודיע ברבים שהנס שעשה לי השם יתברך להוציאני לחרות מסכנת מות לשלחני לארץ הקדש היה ביום נצח שבנצח ספירת רבנו הקדוש זכותו יגן עלינו אמן, שנת תרצ"ב לפ"ק:
 
סימן ד' אות ע"ו
 
בהמבואר מדברי הכתוב בשוב וכו' שבענין חוני המעגל הנ" לשהגלות הוא השינה והגאולה היא התעוררת השינה וכפי שנודע [ומובן מדברי חז"ל] שבדרך כלל לא יחשב מספר הגאולות רק לשנים גאולה הראשונה ממצרים וגאולה האחרונה מגלות [ומראה] האדמוני שאנו נמצאים בו כי גם בשוב ה' א תשיבת ציון הנ"ל בימחי עזרא לא לכולם השיב והביא כמבואר מדברי הכתובים ומאמרי חז"ל שלא שבו מהם רק מקצתם וממילא לא נתעילה ונתברר מפני זה גם להשבים מהם נפלאות הגאולה שהי וראויים להיות להם כבימי צאתם וגאולתם הראשונה מארץ מצרים הנ"ל] וגם נחסר להם העשרה דברים מבנין הבית] אשר עבור כ"ז נחשבים אנחנו כמ ובגלות אחד מיום החורבן הראשון והוא שכבד וקשה יותר מהגלות הראשון שבמצרים הנ"ל כי בחורבן וגלות הזה ירדה ונפלה בתולת ישראל בשער הנון הנ"ל כי גדוך כי'ם' שברה ומ'י' לבד ירפא לה (כמובא מכ"ז במ"א) בבנין השלם וגאולה אחרונה שאנו מקוים ומחכים לה: יש לבאר מכ"ז בכוונתו הק' שהן הן השני מיני שינה [שהזכיר בהתורה והמעשה] הנ"ל כי מפגם הדיבור [שיצא מפיאברהם אבינו במה אדע] שנחשב כפגם המאכל והאסור לפה הנ"ל נתחדש ונתגבר על הבת מלך אחיזתה וירידתה בשעבוד מלכות דסט"א [מהדיבור הראשון שיצא בשגגה כביכול מלפני השליט והמלך העליון בעצמו ית' כנ"ל] ותרדמה נפלה על אברהם בגלות מצרים שנתהווה ונחשב משעה הזאת (כמבואר בדחז"ל בביאור הכתוב ומושב ב"י וכו') אבל עדיין לא היה הגלות והשינה במשתה היין הנ"ל, שהיא היתה מכל הע' פנים (ר"ל בימי אחשורוש) עד שהיה ראויים מפני זה להיות נכלה ונאבד בשינת אדמת עפר לעולם ח"ו לולא מה שהקדים השי"ת רפואת מרדכי השני למלך הנ"ל אשר האיר עלינו גם אז מההארה שלעתיד קבלת סתרי תורת ההתבוננת ומעשה [אסתר] הבת הנ"ל הנסתרה בבית המלך דס"א.
 
סימן ה' אות א'
 
עיין כ"א חלק שו"ש המביא שם גודל ועוצם קדושת השמחה ומעלתה וכ' וכתבה בלשון תפלה וכו' וכו' עד כאן כתבתי בלשון תפלה. והנה מפחד האורב במסתר כארי' בסוכה בכל פינה ופינה ובכל מסילה ומסילה כי באורח זו אהלך טמנו פח לי מחויב אנכי להזכיר את הקורא בדברי מעוצם יקרת הסם המרפא הזה לבל יתלבש לפניו המסית בטלית של מצוה למשוך ביין את בשרו כי מאד מאד הזהירו אדמו"ר ז"ל ומורנ"ת ז"ל על הדבר הזה באזהרה כפולה ומכופלת עד מאד כי כאבן מושך (מאגנט) הוא דבר הזה ולך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב כי אעפ"עי שמעט השתי טובה להרחיב הדעת אבל דייקא מעט (נאר אביסעל כאשר בזה הלשון אמר אדמו"ר ז"ל בע תשכיבד למורנ"ת ז"ל ור' נפתלי ז"ל במעט יי"ש בכוס קטן ורחב כאצבע שישתו שניהם מאתו) כי מאד צריכין ליזהר למעט בשת שתיית משקין המשכרין בכל האפשרות (לפי א. בורשטין) גם בשבת ויו"ט (ואפי' בשמחת תורה ולא כטועים בזה (מלבד בפורים שאז מצוה לקיים את המאחז"ל חייב איניש לבסומי וכו' כפשוטת (כן שמעתי מאבי הכ"מ בשם אדמו"ר ז"ל ובשם שאר צדיקי אמת שלא כדעת המפרשים בזה בענין אחר) (א"ה שמעתי בשם אדמו"ר ז"ל שהשכרות בפורים הוא תיקון לפג"ה) ומכ"ש וכ"ש בימי החוןל כי לא על שמחה כזאת הזהיר אותנו אדמו"ר ז"ל כי ע"ז נאמר ולשמחה מה זה עושה, כי אין זה שמחה רק הוללות וסכלות.
 
סימן ו' אות נ"ב
 
והנה בסוף הע' שנה שכבר הי' מוכנים ועומדים לבנות מחדש את הבית נתגברה מחדש הס"א ביותר ויותר והכשילה אותם בחמדת הבל היופי של הנשים נכריות גם התגברה להכשיל אותם באכילה דס"א שהיא סעודות של אחשורוש כמובא ובשתיית יין מלכות דס"א שהוא שתיית היין של הע'י'ן' אומות (עיין בהלכות יין נסך הנ"ל) הכלולים בשבעה רואי פני המלך (שהם זלע,ז נגד העין פנים הכלולים בשבעת הנרות המאירים מול פ'נ'י' וכו' כמובא בה' קדושין הנ"ל ע"ש) והם עצם טומאת הע'י'נ'י'ם' להביט ביופי הנשים עד שרצו וכו' עד שהורידו גם בגשמיות את האשה יראת ה' לבית המלך דס"א ומזה הוסיפו לינק ולקבל כח (עיין בל"ה בהל' מגילה ה"ה אות י"א) כמובא בספרי אמת עד שנתגברה מאד מאד קליפת המן העץ שהוא קליפת השינה והמות [כמבואר לעיל בסימן כ"ג ובסוף סי' כ"ד ע"ש היטב] עד שהי' נעשה כלי ח"ו בכח הפור דס"א שהוא זה לעומת זה נגד קדושת יום הכיפורים כמובא (עיין לעיל במה"ב אות ל"ט) לולי ה' שהי' לנו להקדים רפואה למכה ושלח לנו את מרדכי שהוא מר דרור שממנו קדושת שמן המשחה שהוא בחי' ההבתבוננות [עי' פ"ח הנ"ל, וגם עיין בפנים בסוף אות ג'] והוא מבחי' משיח כמובא במ"א וזכה להספורי מעשיות שמשנים קדמוניות כמובא בפנים שהוא בגי' רב חסד ע"ש-וגזר על ישראל שיפרשו ג' יים מאכילה ושתי' (גם בכח מצות שקלים (עיין לעיל) ובכח העומר שהוא ע'י'ן' מ'ו'ר' עיין בה' גניבה הנ"ל)) ועי"ז הציל אותם מהשינה והמות והמשיך קבלת התורה מחדש (עיין לעיל בסוף סי' מ"ז) וזכה לבחינות להיות שני למלך גם בגשמיות, והעלה את העשירות מהס"א [כמ"ש ותשם אסתר את מרדכי על בית המן] והמשיך לדורות סיפור המעשה של המגילה [עיין בה' קדושין הנ"ל] לענין ספור הנס של חנוכה בכל שנה ושנה והיא נקראת ע"ש אסתר, כי כ"ז בסוד מציאת אסתר שהיא הבת מלך כנ"ל (ועליה נאמר יעלה הדס כשאחז"ל כי הדס עם הכולל גימ' עין, כי היא בחינת העין פנים הנ"ל) וליהודים היתה אורה זו תורה ואור הע' פנים וששון זה מילה [עיין לעיל במהד"ב אות ל"ד] ויקר אלו תפילין [עיין לעיל בסי' מ"ד] עד שזכו מחדש לבנין הבית שזהבחי' מציאת ההר והמבצר כנ"ל.
 
סימן י"ב אות ג'
 
אמר פ"א (מהרנ"ת ז"ל) לענין סוף גלות בבל שאעפ"י שגמר הש"י במדת רחמיו לבטל מדת הדין וגזירות כלי' שהיתה למעלה ולמטה וגם נהפוך הוא להמשיך לדורות בכל שנהושנה הארת פורים ומחיית עמלק ימ"ש באלה הימים אין זה רק בכלליות ישראל. אבל בפרטיות האנשים בליעל והפושעים אשר בפשעיהם נגזרה הגזירה הזאת (אשר בכובד התשובה לא תמות ואשם לא תכבה) ושכמו כן בזה הגלות והתגברות מדה"ד הנ"ל אע"פ שבכלליות ישראל יגמור השי"ת במדת רחמיו כי עד עת קץ לא יהי' נפסק מישראל אנשים תמימים וישרים הבלתי חפצים כלל במבוכותיהם ובכתותיהם (הנרמזים בהמעשה של הבע"ת) ובוחרים בדרך התמימות והפשיטות שדרכו בו אבותינו מעולם והנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו והכל יתהפך לטובה. אבל בפרטיות ישראל כל אשר שקעו וצללו בקליפות החירופים והליצנות יעבור עליהם מה שיעבור וכפי שנכתב לקמן בביאור המעשיות נמצא לזה רמז בסוף המעשה מהבערגיר, שהקיסר הזקן גם אח"כ לא היה לו גדולה, יען אשר על ידו עבר כל זה. (שיחות וסיפורים דף מ"ב סעיף כ').

0544-525396 | 03-9091753




תיקון הכללי
להפצה בשקל
תיקון הכללי להפצה בשקל