x
קבלו את העלון
אור הגנוז בדואר חינם*

הרשמו וקבלו פעם בחודש את העלון הצבעוני של רבי נחמן מברסלב בדואר חינם.
*המנוי מוגבל בזמן ובכמות משתתפים כפי שיתאפשר.



לסיום הרשמה לחץ כאן לאימות נתונים!

בס"ד
רדיו ברסלב

מדבקות משמחות




פייסבוקברסלב

פוסטרים להורדה









 
המחשבה ביד האדם להטותה לאן שרוצה, כי שתי מחשבות ביחד אינן יכולות לדור במוחו, על כן אם האדם חושב מחשבות טובות , באותה השעה אינו יכול לחשוב מחשבות רעות.






ברסלב, נחמן, התבוננות, התבודדות, להורדה, לצפיה , מדבקות , ספרים
אור הגנוז ברסלב, אור הגנוז, אהרן ישכיל, פורום ברסלב, אמונה, נסיעות לאומן,
טיסות לאומן, אומן ראש השנה, רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן, רבינו, רבי נתן מברסלב,
רבי נתן, המוהרנ"ת, הרב ארוש, המימד הנוסף, מודעות עצמית

ליבו של כל אדם צריך להיות מואר בידיעה שהשם יתברך איתו עימו ואצלו תמיד עליו לדעת ולזכור שמלוא כל הארץ כבודו.


 כמו שהשם יתברך מניח כל העליונים ומלאכים ושרפים ורוצה דוקא בעבודת בני האדם הגשמיים, כן כל מה שהמדרגה נמוכה ופחותה ביותר, כשמתעוררים משם באיזה התעוררות כל שהיא, נעשה מזה שעשועים נפלאים.
 


אלי היקר, גדול אתה
עד אין חקר
וטוב עד אין סוף.
זכני ברחמיך הרבים להיות כרצונך
להיטיב, לרחם, לאהוב את הכל
ללכת בדרכיך ולהתדמות לך.
לזכות גם אני לאהבתך הנצחית.

 


בכל יום עליך לראות את עצמך כאילו נולדת בדיוק ביום הזה, עליך להרגיש כאילו אין לך בעולם הזה אלא את אותו היום בלבד.
 
   מדוע באים לאומן בראש השנה?
בערב ראש השנה דיבר עמנו מהרב מברסלב שלא היה על ראש השנה אז באומן. ואמר לנו: 'מה אומר לכם אין דבר גדול מזה - היינו להיות אצלי על ראש השנה. אף על פי ששאר צדיקים אינם אומרים כך, כי אצלם אינו חיוב גדול כל כך להיות אצלם על ראש השנה, הרי עוד קשיא אחת'. [כלומר, בלא זה כבר מקשים עליו קושיות הרבה תמיד, ויהיה קשה עליו עוד קושיא זו גם כן - מה שהוא מזהיר ביותר להיות אצלו על ראש השנה דייקא, יותר משאר הגדולים].

ואמר: שכל עסקו הוא רק ראש השנה! והפליג אז מאוד מאוד להיות אצלו בראש השנה, ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: "וואס זאל איך אייך זאגין קיין גרעסערס דער פון איז ניט פארהנדן, אי אנדערי זאגין ניט אזוי, נא איז נאך אקשיא, גאר מיין זאך איז ראש השנה" [מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה! מדוע אחרים אינם אומרים כך? נו זה עוד קושיא, כל ענייני הוא ראש השנה!].

גם כבר אמר: "אויף ראש השנה דארפן אלע זיין" [על ראש השנה כולם צריכים להיות!].


"כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי". מתפללים בערב ראש השנה על הציון הקדוש באומן
וכל זה היה באומן בראש השנה האחרון שאז דיבר עימנו זאת, וגם מכבר דיבר עימנו הרבה, שהוא מזהיר ומצווה לכל מי שרוצה לשמוע ולציית אותו - שיהיה אצלו על ראש השנה. ואמר שהיו צריכין לעשות כרוז וכו' כמבואר במקום אחר; ודיבר מזה הרבה כמה פעמים. (חיי מוהר"ן סימן רכ)

כל העניין שלי הוא רק ראש השנה - איש לא יעדר!

אמר: הראש השנה שלי עולה על הכל! והיה פלא אצלי, מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר?! - כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה!

והזהיר לעשות כרוז, שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו - יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש!

ומי שזוכה להיות על ראש השנה, ראוי לו לשמוח מאוד מאוד - "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' היא מעוזכם", וזה נאמר על ראש השנה. (חיי מוהר"ן סימן תג)

אחד אמר לפניו שהיה ניחא [נוח] לו יותר להיות אצלו על 'שבת תשובה' ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמוד שם בבית המדרש וגם אין לו אכסניא טובה לאכול וללון, ומחמת זה דעתו מבולבלת מאוד ואינו יכול להתפלל בכוונה, על כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש השנה.

השיב לו רבינו ז"ל בזו הלשון: אם לאכול אם שלא לאכול, אם לישון אם שלא לישון, אם להתפלל אם שלא להתפלל (רצונו לומר שלא להתפלל בכוונה כראוי) - אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה יהיה איך שיהיה! [ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: יא עסין ניט עסין, יא שלאפין ניט שלאפין, יא דאווינען ניט דאווינען, אבי דו זאלסט ביי מיר זיין אויף ראש השנה].

(ובאמת כל דברים אלו הנ"ל הם רק דמיונות ופתויים של הבעל דבר - כי תהילה לאל נראה בחוש שעל פי הרוב מתפללין יותר בכוונה בכלל הקיבוץ הקדוש על ראש השנה, ממה שהיה מתפלל בביתו). (חיי מוהר"ן סימן תד)

ענה ואמר: הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, וה' יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק ה' יתברך נתן לי זאת במתנה - שאני יודע מהו ראש השנה!

לא מבעיא אתם כולכם בוודאי תלויין בראש השנה שלי - אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי. (חיי מוהר"ן סימן תה)

בערב ראש השנה האחרון באומן, עמדנו לפניו בעת שנתנו לו הצעטליך [קוויטלאך] שלנו ומעות על פדיון. אז שאל על איש אחד מנעמרוב שלא בא על ראש השנה, והתחיל ר' נפתלי לתרצו, ולא קיבל הדברים והקפיד עליו מאוד.

ואחר כך דיבר עוד מאחד שלא בא על ראש השנה מחמת ריבוי מניעות, ומחמת זה נסע לרבינו ז"ל קודם ראש השנה וסיפר לו המניעות, וציווה לו רבינו ז"ל בעצמו לשוב לביתו ולא יהיה אצלו על ראש השנה. וזה האיש היה מגדולי החשובים, והיה צר לו מאוד מה שלא יזכה להיות נמנה עמנו בראש השנה, והתחיל להתעקש לפניו ז"ל שלא ישוב לביתו רק ישאר אצלו על ראש השנה, ולא נתרצה הוא ז"ל בדבריו וגירשו לביתו.

ואז אמר לו רבינו ז"ל: 'איני יכול לצייר לעצמי הצער הזה מה שאתה לא תהיה אצלי על ראש השנה'. ואמר לו האיש הנ"ל, אם כן אשאר בכאן, ולא הסכים, ושב לביתו. אחר כך בערב ראש השנה דיבר עמנו מזה, ואמר שעליו יש רחמנות גדול - כי רצה באמת להיות כאן על ראש השנה, אך נמנע מחמת הנ"ל.

אין דבר גדול מלהיות באומן ראש השנה לאחר הסתלקותו

אחר כך ענה הוא ז"ל ואמר בקול חזק מעומק הלב: 'ומה אומר לכם, אין דבר גדול מזה!' - היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון, בקול זיע סגיא: ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא [מה אומר לכם אין דבר גדול מזה! ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך? אז עוד קשיא]. (כלומר, הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן - מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא).

ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים:

למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה, כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה ומתנועותיו הנוראות אז - הבינו עוצם החיוב יותר ויותר שאי אפשר לבאר זאת בכתב.

וגם אז למדנו, שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה!

וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה - שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצווה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה - חלילה להסתכל על זה. וצריכין ליזהר מאוד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בוודאי לבלי להיות - ואף על פי כן בנקודת האמת לאמתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות].

ועניין זה נוגע למה שאמרו רבותינו ז"ל: 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו', כמו שפירש רש"י והוא מדברי רבותינו ז"ל על פסוק: "לך עם האנשים", וכן בשילוח מרגלים שהוכרח משה רבינו ע"ה בעצמו לשולחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. ועניין זה ראינו מרבינו ז"ל כמה פעמים בפרט בעניין ראש השנה, שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו, והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש - הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם, וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה.

ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו, שמענו והבנו ברמז ובפרוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל - רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה; ויש בזה הרבה לספר, ומעט מזה יתבאר במקום אחר.

וכן הוא נוהג לדורות, שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירות נפש - צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמתו רצונו שימסור נפשו וישבר כל המניעות.

על כן מי שרוצה להתקרב ולשבר המניעות באמת לאמתו, צריך ליזהר מאוד לבלי לשאול אותו בזה כלל; ועוד תבין עניין זה במקומות אחרים שמדברים מעניינים כאלה, והבן מאד. (חיי מוהר"ן סימן תו)

רוצה להיות יהודי כשר? סע לראש השנה באומן

לעניין ראש השנה שצריכין להיות אצלו על ראש השנה דייקא. אמר שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים, מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן - אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון, אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים! כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים - מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות. (חיי מוהר"ן סוף סימן תו)

כל ימי הקיץ היה מצפה מאוד שנהיה שם בראש השנה - כי העיקר הוא אצלו ראש השנה! ואמר, שכל עיסקו הוא ראש השנה. (חיי מוהר"ן סימן ריט)

שמעתי שפעם אחת עמד בערב ראש השנה אחר הסליחות ואמר: אנשים אחרים היו מרוצים שיהיה להם ראש השנה - כמו ערב ראש השנה שהיה לכם. (חיי מוהר"ן סימן שה)

עוד שמעתי בעניין אחר: כל מה שהצדיק מצווה לעשות - צריך לקיים. רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו - זה אין צריך לקיים. (שיחות הר"ן סימן ריד)

אמר: אצלי העיקר הוא ראש השנה. ותיכף כשחולף ועובר ראש השנה, אני מטה אוזני ושומע אם מכין בכותל לעורר לסליחות לשנה הבאה - כי אין שום זמן כלל, כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין. (שיחות הר"ן סימן רטו)

שמעתי מפיו הקדוש שהיה כתוב אצלו תורה על עניין ראש השנה שצריכין לנסוע לצדיקים על ראש השנה והיה מבואר שם מעניין שלשה ראשים שמתקבצין בראש השנה כשזוכין אז. להיות אצל הצדיק כי הצדיק הוא בחינת ראש, כי הוא ראש בני ישראל וראש השנה הוא גם כן בחינת ראש, כי הוא ראש השנה וכל אחד בא עם מוחו ודעתו להצדיק ומקשר דעתו ומוחו שבראשו שזהו גם כן בחינת ראש להצדיק שהוא ראש בני ישראל בראש השנה נמצא שנתקבצו שלשה ראשים יחד והיה לו בזה תורה שלמה, ולא זכיתי לקבלה. (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן צד)

לעניין הנסיעה לאומן על ראש השנה אמר מוהרנ"ת זצוק"ל, שאם היה הדרך לשם מחופה בסכינים - הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבוא לשם על ראש השנה. (אנשי מוהר"ן חלק ג, ג)

אמר רבינו ז"ל: אצלי העיקר הוא ראש השנה! וענה בקול רם בזה הלשון: אני הייתי רוצה שכל אחד מאנשיי מאיזה עיר שהוא, שיבוא לביתו יעשה כרוז - שמי שמאמין בה' יתברך ורוצה להיות 'ערליכער יוד' [יהודי כשר] שיסע על ראש השנה לאומן. (טובות זכרונות דף קכו)

אמר רבינו ז"ל שמ'היכל קן ציפור' יניח ההיכל קן ציפור - וירד להיות עם אנשיו בראש השנה.

מאת: ברסלב סיטי

0544-525396 | 03-9091753




תיקון הכללי
להפצה בשקל
תיקון הכללי להפצה בשקל