x
קבלו את העלון
אור הגנוז בדואר חינם*

הרשמו וקבלו פעם בחודש את העלון הצבעוני של רבי נחמן מברסלב בדואר חינם.
*המנוי מוגבל בזמן ובכמות משתתפים כפי שיתאפשר.



לסיום הרשמה לחץ כאן לאימות נתונים!

בס"ד
רדיו ברסלב

מדבקות משמחות




פייסבוקברסלב

פוסטרים להורדה









 
המחשבה ביד האדם להטותה לאן שרוצה, כי שתי מחשבות ביחד אינן יכולות לדור במוחו, על כן אם האדם חושב מחשבות טובות , באותה השעה אינו יכול לחשוב מחשבות רעות.






ברסלב, נחמן, התבוננות, התבודדות, להורדה, לצפיה , מדבקות , ספרים
אור הגנוז ברסלב, אור הגנוז, אהרן ישכיל, פורום ברסלב, אמונה, נסיעות לאומן,
טיסות לאומן, אומן ראש השנה, רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן, רבינו, רבי נתן מברסלב,
רבי נתן, המוהרנ"ת, הרב ארוש, המימד הנוסף, מודעות עצמית

ליבו של כל אדם צריך להיות מואר בידיעה שהשם יתברך איתו עימו ואצלו תמיד עליו לדעת ולזכור שמלוא כל הארץ כבודו.


 כמו שהשם יתברך מניח כל העליונים ומלאכים ושרפים ורוצה דוקא בעבודת בני האדם הגשמיים, כן כל מה שהמדרגה נמוכה ופחותה ביותר, כשמתעוררים משם באיזה התעוררות כל שהיא, נעשה מזה שעשועים נפלאים.
 


אלי היקר, גדול אתה
עד אין חקר
וטוב עד אין סוף.
זכני ברחמיך הרבים להיות כרצונך
להיטיב, לרחם, לאהוב את הכל
ללכת בדרכיך ולהתדמות לך.
לזכות גם אני לאהבתך הנצחית.

 


בכל יום עליך לראות את עצמך כאילו נולדת בדיוק ביום הזה, עליך להרגיש כאילו אין לך בעולם הזה אלא את אותו היום בלבד.
 
   נחל שורוק - עניני הפורים
אות קי
 
מבואר בתו' ואו, שמי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלקים אלא לכבוד של מלכים שנאמר בו כבוד מלכים חקור דבר, והכל חוקרים אחריו ושואלים מי הוא זה ואיזהו שחולקים לו כבוד הזה וכו', עיי"ש. הנה לשון זה "מי הוא זה ואיזהו" נאמר אצל המן שעשה עצמו ע"ז והגיע לכבוד מלכים הוא אחשורוש, ולבסוף אמר אחשורוש בעצמו עליו "מי הו"א ז"ה ואיז"ה הו"א אשר מלאו לבו לעשות כן" וכו' היינו שחקר אחר כבודו עד שהשפילו לגמרי עד שציווה לתלותו על העץ אשר הכין למרדכי.
 
והוסיף על זה רמ"ק שליט"א לרמז שע"כ גם סופי תיבות מי' הוא' זה' ואיזה' הוא' ס"ת א'ה'י'ה' לרמז על בחי' אחורי שם אהיה שהוא בגימט' דם "היינו בזיונות, ושפיכות דמים" המבו"פ ששניהם נתקיימו בהמן שרדף אחר הכבוד.
 
אות קסו
 
נראה לרמז בתו' י' כל השלשה רגלים ובחינותיהם, וכן לענין פורים כי ההתחלה מתחלת מפורים, כי עכשיו כל ההתחלות הם מפורים כמבואר בתו' ע"ד ח"ב. כי מבואר שם מענין מרדכי ואסתר בחי' המן ופורים עיי"ש וכן ענין ספירת העומר המתחלת בפסח ומסיימת בשבועות, וכן מענין קבלת התורה בפורים בחי' קימו וקבלו בחי' קימו מה שקיבלו כבר בחג השבועות זמן מתן תורתינו, וכן מבואר שם ענין ערבי נחל בחי' אפיקי מים שמצווים אנו עליו בחג הסוכות, וגם כי אתרוג דומה ללב כמשחז"ל שהוא בחי' התורה שמתחלת בב' ומסיימת בלמד שהוא בחי' הלב כמבואר שם בסעיף ז. וכן מבואר שם ענין ר"ה בבחי' בתרועה דאיהו רוחא איתעבר אל אחר, שהוא יום הדין והמשפט בבחי' ואלה המשפטים שעליה מיוסדת תו' זו.
 
אות קעד
 
ע"פ המבואר בתו' י' שעיקר גדולתו של הקב"ה הוא שגם העכו"ם ידעו גדולתו, ולעכו"ם אי אפשר לידע כי אם ע"י בחי' יעקב וכו' וזה נעשה בכל דור ע"י הצדיק, אבל יש בעלי גאוה בחי' אבימלך שמעכבים תאותו של הקב"ה וכו' ובחי' יעקב בחי' השכל מוכיח את בעלי הגאוה וכו'. והעצה היעוצה לבטל הגאוה הוא ע"י התקרבות לצדיק וזה בחי' המחאת כף וריקודים וזה בחי' לבו נשא את רגליו הנאמר ביעקב, בחי' הרוח שבלב וכו', והוא בחי' מרדכי היפך המן עמלק שהוא ראשית גוים וכו'. עיי"ש. נמצא ששלימות התפלה לקרוא כולם בשם ה' הוא בבחי' יעקב בחי' מרדכי ונגדו הוא קליפת עשיו המן עמלק. והנה מבואר בתו' ט' עה"פ ויאסוף יעקב רגליו אל המטה שיעקב שהיה כלול מי"ב שבטים והיה יודע כל שערי התפלה היה מאסף את התפלות שהם בחי' רגל אל המטה עיי"ש. לפי"ז יש לרמז שזהו שכתב בבהע"ט על הפסוק ויתחזק ישראל "וישב על המטה" שאצל המן נאמר להיפוך "נופל על המטה", עיי"ש. והיינו כנ"ל שהמן בחי' הבעל גאוה שעושה עצמו לאלקי בחי' אבימלך נופל ואינו יכול להעלות את התפלה למטה השייכת לה משא"כ אצל יעקב שלבו נשא את רגליו בחי' רוח שבלב ע"כ נאמר בו ויאסוף רגליו אל המטה, ויתחזק ישראל וישב על המטה.
 
אות ערה
 
שמעתי מרימ"ש שליט"א, עפ"י המובא בתו' י"ט מענין מדורת שבעין כוכבין שהם בחי' מדורת ואש תאות ניאוף שרימז שע"כ יוסף הצדיק שזכה לתיקון הברית ידע כל הע' לשונות היינו כי הכניע את תאותיהן ומדותיהן של הע' אומות, וכן מרדכי הצדיק (מאן צדיק מאן דנטיר ברית) מבואר בגמ' מגילה יג. מנחות סה מרדכי בלשן שידע הע' לשונות ממעשה בגתן ותרש, והנה ידוע בגמ' שלא כל אנשי כנסת הגדולה היו צריכים לדעת כל הע' לשונות, וזהו מעלתו של מרדכי שמחמת צדקותו ותיקון בריתו ידע הע' לשונות.
 
אות תקיד
 
מובא בתו' נ"ו שהמן עמלק הוא מאסף ממון וכו' עיי"ש. ונראה לומר שע"כ פסקו ואמרו בפורים כל הפושט יד נותנים לו והיינו כדי להראות היפך בחי' קליפת המן עמלק שמאסף ממון וע"כ אנו מפזרים את הממון.
 
אות תקטו
 
עפ"י תו' נ"ו ח"א וכו' עיי"ש. אפשר לרמז שזה מה שאמרו חז"ל "מבטלין תלמוד תורה לקריאת המגילה" מגילה ג. וכן נפסק בשו"ע, והיינו כי מבואר שם שהתורה היא שמותיו של הקב"ה והתורה היא קוראת ומכרזת עד מתי פתיים שחזרו ושנו ונעשה להם העבירות כהיתר תאהבו פתי, ועיי"ש מענין מרדכי שהולך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר וע"כ המגילה מסוגלת לזה ביותר כי על כן נקראת מגילת אסתר ע"ש גילוי ההסתרה, וע"כ מבטלין עבורה תלמוד תורה ואין לך שום מצוה שדוחה קריאת המגילה לבד ממת מצוה כמובא בשו"ע בשם הר"ן, כי מעלת קריאת המגילה הוא גבוה ביותר כי היא מסוגלת ביותר לגלות ולהאיר לאלו שנפלו להסתרה ולהסתרה שבתוך הסתרה בבחי' מגילת-אסתר, וע"כ מבטלין ת"ת עבורה.
 
אות תקטז
 
בתו' נ"ו מענין מרדכי ואסתר וכו' ועיי"ש בסופו מענין עצבות רוח שהוא היפך רוח הקודש שהוא בחי' מחלוקת לשם שמים וכו' עיי"ש. ועפי"ז יש לקשר מה שאחז"ל אסתר ברוח הקודש נאמרה, ור"ע למד זאת [מגילה ז.] מפסוק ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה עיי"ש. ויש לבאר הראייה עפ"י תו' א' ח"ב שמבואר שם שנשיאות חן שהוא בחי' תפלה תלוי בבחי' שמירת הברית שהוא בחי' רוח הקודש כמבואר בתו' י"ט ח"א עיי"ש. וע"כ אסתר שהיא בחי' תפלה בחי' שמירת הברית היא בחי' רוח הקודש וזהו אסתר ברוח הקודש נאמרה.
 
אות תקל
 
שמעתי מרימ"ש שליט"א רמזים בתו' נ"ח במה שמקשר רבינו ענין עמלק ושמירת שבת וכו' עיי"ש. שע"כ יש להקיש "זכור" את יום השבת ל"זכור" את אשר עשה לך עמלק, ולכן תיקנו חז"ל מצוות זכירת מחיית עמלק בשבת דייקא, כי ע"י שבת מכלים ומכריתים את עמלק. וכן אמרו רז"ל "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה" היינו כל שישנו בשמירת הברית, ישנו בזכור את אשר עשה לך עמלק. וכן מחיית עמלק נעשה ע"י מרדכי המוכתר בשם צדיק מאן צדיק מאן דנטר ברית וכן ע"י יהושע הנאמר בו ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב בסוד חרב נוקמת נקם ברית, ויהושע היה מגזע יוסף ומובא מהגר"א שהיה סוד משיח בן יוסף. וכן מרמז ע"ז מה שלפעמים נופל פרשת "ויקרא" בשבוע של פורים כמו בשנת העיבור, לרמז כי עמלק הוא בחי' "מקרה" שמלביש הכל בדרך הטבע בחי' אשר קרך בדרך וע"כ ויקר'א' אל משה הוא היפך בחי' "ויקר" הנאמר בבלעם, שהם מלבישים הכל בטבע, וכן נאמר בשבת למען ינוח שורך וחמורך וגרך וכו' וכן לא תעשה כל מלאכה וכו' וגרך אשר בשעריך לרמז על היפך בחי' עמלק שנאמר בו ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ועוד קישר זה לזה הרבה קישורים.
 
אות תקס
 
שמעתי מאחד מאנ"ש לרמז עפ"י המבואר בתו' ס' מענין התעוררות השינה וכו' שצריך להלביש את הפנים בספורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם מבחי' עתיק בחי' ורב חסד בבחי' אשבעה בהקיץ תמונתך וכו', ובסוף התורה מבואר שזה בחי' מרדכי שעולה כמספר רב חסד וכו', עיי"ש, שע"כ נוהגין להתחפש בפורים ולהלביש את הפנים, כי אז מאיר בחי' ורב חסד הנ"ל שעי"ז אפשר לעורר ולהחיות אפילו אלו שנפלו מכל הע' פנים כמבו' בפנים, ועי' בלקוטי הלכות שענין קריאת המגילה מרמז על בחי' מעשיות משנים קדמוניות המבוב"פ שעי"ז מעוררין מהשינה.
 
אות תקסא
 
שמעתי רמז מאחד מאנ"ש עפ"י המבואר בתו' ס' מענין שלשה קוי היראה שנשתלשל מבחי' חרובים בחי' מרדכי שעולה רב חסד וכו' שע"כ "חרוב" עולה מכוון כמספר "יראה".
 
אות תרנא
 
מובא בתו' קט"ז שע"י צדקה ניצול מעבירות, ובתו' רסד מבואר שע"י צדקה ניצול מפגם הברית עיי"ש. ולפי"ז יש לומר ולרמז ענין סמיכות פרשת שקלים לפרשת זכור כי שקלים הם בחי' הצדקה שע"י ניצולין מעוונות והעיקר מפגם הברית. וע"כ קוראים אח"כ בשבת הבאה פרשת זכור לרמז על תיקון הברית היפך עמלק שטימא בריתם וזרק מילות כלפי מעלה. וע"כ גם כל הפושט יד בפורים נותנים לו כי ע"י הצדקה מכניעים את המן עמלק וזוכין לתיקון הכללי. וע"כ גם אחר פורים קורין פרשת פרה כי נטהרו מטומאת מת שהוא פגם הברית ע"י הצדקה והשקלים שנתנו בפורים.
 
אות תרסט
 
בתו' קע"ז במה שמבואר שם שעל ידי שתיית יין ששותה צדיק אמיתי יכול לכפר עוונות וכו' וזהו דשנת בשמן ראשי כוסי רויה בחי' באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה, עיי"ש. יש לרמז בזה ענין שאמרו חז"ל חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו' שמזה נשמע שבפורים נעשה אצל כל אחד השותה יין התיקונים הבאים על ידי היין ואז זוכה לבחי' ראש, ומשיג שבאמת אין חילוק בין ארור המן לברוך מרדכי. ויש לומר שע"כ דרשו הפסוק באנו באש ובמים הנ"ל לענין פורים כמו שאמרו במגילה יא. באש בימי נבוכדנצר ובמים בימי פרעה, ותוציאנו לרויה בימי המן, וע"כ אז חייבים בשתיה בבחי' דשנת בשמן ראשי כוסי רויה וכמבוב"פ, כי אין פורענות שאין בה מחטא העגל ומחמתה נתהווה גם גזירת המן, וכן הוא בכל דור, וע"י השתיה יכול הצדיק לכפר עוונות כנ"ל.
 
אות תרע
 
שייך לתו' קע"ז באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה, עיי"ש. דרשו במגילה יא. ותוציאנו לרויה בימי המן, ויש לרמז עפ"י המבואר שם בתורה לענין השתיה ששותין לפעמים הצדיקים שעי"ז הם יכולים לכפר עוונות ויש לרמז שהוא ביותר בימי פורים שאמרו חז"ל ע"ז חייב איניש לבסומי בפוריא, וע"כ ותוציאנו לרויה בימי המן.
 
אות תרפא
 
איתא בתו' קפ"ט שעיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחי' ונחש עפר לחמו עיי"ש לפ"ז י"ל דזהו ענין גודל שמחת פורים כי ארז"ל המן מן התורה מנין שנא' המן העץ וגו'. שבא בהסתת הנחש, ומשם הי' שורש יניקתו של המן הרשע. וע"כ בהכנעתו נכנע שורש יניקתו שהוא הנחש עפר לחמו היינו העצבות כנ"ל, ועי"ז נתגדל השמחה למאד.
 
אות תשצה
 
בתו' ד' ח"ב על הפסוק ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע וכו' עיי"ש. הנה מובא במדרש על פסוק זה "צדיק" זה משה "פעמיו ירחץ בדם הרשע" הוא בלעם, והיינו כי בלעם הוא בחי' החיות דורסות וטורפות, שרוצה לבטל את הימים טובים שמגלין וקורין את הרצון כמו שפרש"י על הפסוק "כי הכיתני זה שלוש רגלים" אתה מבקש לעקור אומה החוגגת ג' רגלים בשנה. שלכאורה צ"ב למה תפס ענין זה דייקא, אבל לדברי רבינו מבואר והנה מבואר בפנים שעל ידי התגלות הרצון שבג' רגלים באים ליראה המכונה בשם רגל עיי"ש על הפסוק ומחוקק מבין רגליו. וי"ל שע"כ נא' אצל בלעם ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר לרמז לו שלא יוכל לפגום את רגל ישראל שהיא בחי' היראה.
 
וזהו דגם המן בדברו סרה על ישראל הזכיר ענין הג' רגלים שאמר שבכל עת אומרים הם שבת היום פסח היום וכו', כי רצה לפגום ענין הרצון והשגחה ועי"ז לקלקל את היראה של כלל ישראל, וי"ל דלכן כשעלה מרדכי על הסוס בעט בו ברגלו כמאחז"ל שהוא היראה קדושה של ישראל וזה שהכנעתו היה על ידי מרדכי דייקא, כי מרדכי הוא בחי' יראה עלאה שהוא בשמים ראש מר דרור כמשאחז"ל, שהוא בחי' יראה שנאמר בה והריחו ביראת ה' וכמבו' באריכות בלקה"ל, ולכן מרדכי בגי' רעד, ומבו' בפנים שע"י היראה נעשה כלי להשפעת החסד וזה דמרדכי בגי' ר"ב חס"ד. (נתחדש בין אנ"ש בשיעור ליקו"מ ע"י רמ"ק שליט"א פרשת דברים תשד"מ).
 
אות תתעב
 
בתו' ע"ד ח"ב מבו' דענין פרה אדומה נעשה ע"י פורים עיי"ש. יש לרמז דלכן פורי"ם עם האותיות עולה כמספר פר"ה אדומ"ה.
 
אות תתקלו
 
בסיפו"מ במעשה מהז' בעטלערס וכו' וכו' שמעתי רמז מרימ"ש שליט"א במה שמסופר שם שזרק הבעטליר עם הצוואר העקום קולות ונשמע איך שהכלב מחכך בשלג וכו', שהכלב מרמז על עמלק שנקרא כלב כמובא במדרש, ו"שלג" עם האותיות עולה פורים לרמז על הכנעת עמלק גם "שלג" עולה כמספר "שכחה" היפך עמלק שנאמר בו לא תשכח.

0544-525396 | 03-9091753




תיקון הכללי
להפצה בשקל
תיקון הכללי להפצה בשקל