x
קבלו את העלון
אור הגנוז בדואר חינם*

הרשמו וקבלו פעם בחודש את העלון הצבעוני של רבי נחמן מברסלב בדואר חינם.
*המנוי מוגבל בזמן ובכמות משתתפים כפי שיתאפשר.



לסיום הרשמה לחץ כאן לאימות נתונים!

בס"ד
רדיו ברסלב

מדבקות משמחות




פייסבוקברסלב

פוסטרים להורדה









 
המחשבה ביד האדם להטותה לאן שרוצה, כי שתי מחשבות ביחד אינן יכולות לדור במוחו, על כן אם האדם חושב מחשבות טובות , באותה השעה אינו יכול לחשוב מחשבות רעות.






ברסלב, נחמן, התבוננות, התבודדות, להורדה, לצפיה , מדבקות , ספרים
אור הגנוז ברסלב, אור הגנוז, אהרן ישכיל, פורום ברסלב, אמונה, נסיעות לאומן,
טיסות לאומן, אומן ראש השנה, רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן, רבינו, רבי נתן מברסלב,
רבי נתן, המוהרנ"ת, הרב ארוש, המימד הנוסף, מודעות עצמית

ליבו של כל אדם צריך להיות מואר בידיעה שהשם יתברך איתו עימו ואצלו תמיד עליו לדעת ולזכור שמלוא כל הארץ כבודו.


 כמו שהשם יתברך מניח כל העליונים ומלאכים ושרפים ורוצה דוקא בעבודת בני האדם הגשמיים, כן כל מה שהמדרגה נמוכה ופחותה ביותר, כשמתעוררים משם באיזה התעוררות כל שהיא, נעשה מזה שעשועים נפלאים.
 


אלי היקר, גדול אתה
עד אין חקר
וטוב עד אין סוף.
זכני ברחמיך הרבים להיות כרצונך
להיטיב, לרחם, לאהוב את הכל
ללכת בדרכיך ולהתדמות לך.
לזכות גם אני לאהבתך הנצחית.

 


בכל יום עליך לראות את עצמך כאילו נולדת בדיוק ביום הזה, עליך להרגיש כאילו אין לך בעולם הזה אלא את אותו היום בלבד.
 
   נחת השולחן - ענייני הפורים
סימן תרפ"ה
 
וזה בחי' הד' פרשיות. כי שקלים וזכור הם הכנה לפורים להכניע קליפת המן עמלק שהוא עיקר תוקף הקליפה של עשו הרשע. ובחי' כלליות המלכות דסט"א ומתגבר להפריד את ישראל מבחי' השכל דקדושה והבחי' המלכות דקדושה וזה בחי' מה שמבואר בזוה"ק פרשה בשלח שמלחמת עמלק היה לעילא ולתתא היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל וע,כ הוצרכו להלחם בו משה לעילא ויהושע לתתא. כי משה הוא בחי' פני חמה בחי' השכל דקדושה ויהושע הוא בחי' לבנה בחי' המלכות דקדושה וזה בחי' ראשית גוים עמלק כנגד בחי' השכל שהוא בחי' ראטשית ואחריתו עדי אובד. כנגד בחי' מלכות שהוא בחי' אחרית כידוע ואח"כ בימי אחשורוש קם המן מזרע עמלק ימ"ש ורצה להתגבר על ישראל וארז"ל גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו כו' כי ע" ינתינת שקליןם ממשיכין ג"כ התיקונים הנ"ל ומכניעין קליפת עמלק מלכות דסט"א שהוא בחי' היצה"ר.
 
וזה בחי' מה שמבואר להדיא בספר המדות לרבינו ז"ל סוף אות צדקה שע"י נתינת שקלים ניצול מיצה,ר והיינו כנ"ל. וזה כי תשא את ראש בני ישראל זה בחי' המשכת החכמה והמוחין שהם בחי' ראש וראשית. לפקודיהם שזה בחי' מלכות מלשון פקידה והתמנות וגם כפשוטו שהוא לשון מנין וחשבון ומספר ידוע ומבואר בזוה"ק שבחי' חשבון ומספר הוא בבחי' מלכות ומחמת שזה לעומת זה יש ג"כ בחי' מלכות דסט"א בחי' עשו שרוצה להתגבר בעינו הרעה על הקדושה ח"ו שזה בחי' מה שבא עשו להלחם ביעקב עם ארבע מאות איש שזה בחי' הרע עין שלו כי רע עין גמט' ארבע מאות כידוע ומבואר כל ז ע"כ כשנתעורר בחי' מספר דקדושה שנמשך מבחי' מלכות דקדושה כי אין מלך בלי עם וברב עם הדרת מלך יש לחוש לעינו הרעה של עשו בחי' מלכות הרשעה סטרא דמותא שלא יתגבר כנגד הקדושה ח"ו ויוכל להיות עי"ז נגף ח"ו. ע"כ צוה הקב"ה ונתו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם.
 
ועיין זוה, פקודי דף רכ"ה ע"ב מבואר שם לענין זה וז"ל בגין דקדש איהו רזא עילאה דכל דרגין וכו'ואית ליה לבר קדש אחרא לתתא דקיימא תחותיה וקאים בחושבנא ומיין אוף הכי ישראל אינון קדש דכתיב קדש ישראל לה' ואינון יהבי קדש אחרא פורקנא דילהון דקיימא בחושבנא וכו' עיי"ש ובמקדש מלך תמצא מבואר כל ענין הנ"ל. וזה זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וכו' עיןי טעמי המצות להאר"י ז"ל ותמצא שרומז גם לבחי' גבוה ורמה מאד ועיין בר"מ פ' כי תשא ותמצא שרומז גם לבחי' אחרות ובודאי הכל עולה בקנה אחד. ולןענינינו כי ע"י כל הבחינות הנ"ל יתרומם קרן המלכות דקדושה שזה בחי' אדני המשכן שהיו מכסף הנ"ל וכן הווי העמודים שזה בחי' הואו המבואר בפנים במאמר אשרי הנ"ל. וזה שארז"ל שאמר משה לפני הקב"ה אימתי תרומם קרנם של ישראל אמר לו בכי תשא היינו כנ"ל וזה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט וכו' בכדי ששיהיה בחי' היחוד בין בחי' חמה ולבנה בשרש בשלימות בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה ההנ"ל. וזה בחי' הג' תרומות שהוזכרו בפרשה זו היינ וכנגד הג' בחי' הנ"ל, שהם מוחין ותורה ומלכות וכל אחת מהם היא בחי' תרומה.
 
החכמה הוא בחי' קש בחי' ראשית בחי' תרומה שהיא ראשית דגנך ונקראת קדש כמו שדרז"ל בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה וכו'.
 
התורה נקראת תרומה בחינת ותרם כראם קרנו וכן וירם קרן משיחו בחי' עין בינונית אחד מחמשים שאמור לענין תרומה היינו כנגד בחי' נון שהוא בחי' מלכות כנ"ל ועיין עוד במאורי אור. וזה בחי'מה שארז"ל לענין הג' תרומות הנ"ל אחת לאדנים שהם כנגד בחי' מלכות כידוע ואחת לקרבנות הצבור שזה כנגד בחי' התורה שהיא כנגד כל הקרבנות כמו שדרז"ל על פסוק וזאת התורה לעולה וכו' ובשני תרומות אלו הדל והעשיר שוין כי בהחלק שיש לישראל בהתורה וחלכות דקדושה כולם שוים כי כל ישראל חיבים בקבלת מלכות שמים ועול תורה ומצות כולם כאחד מקטן ועד גדול ואחת היא תרומת המשכן ולא היה יד כולם שוה בה וכו' זה כנגד בחי' התקשרות והסתכלות אל השכל דקדושי והשגת המוחין הק' בזה אין יד כולם שוה רק בבחי' נודע בשערים בעלה כל חד כפום מה דמשער בלביה שזה בחי' מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרמתי.
 
או י"ל כי התרומה של קרבנות הצבור היא בחינת התיקון של ההסתכלות אל השכל דקדושה כדי להתקרב עי"ז להשי"ת ע"כ נקרא קרבנות הצבור היא בחינת התיקון של ההסתכלו תאל השכל דקדשוה כדי להתקרב עי"ז להשי"ת ע"כ נקרא קרבנות הצבור על שם ההתקרבות להשי"ת שזה עיקר בחי' הקרבן שמקרב העולמות לשלימותן היינו להשי"ת כי סילוקא דקרבנות עד אין סוף ובזה יד כולם שוה כי כל אחד מישראל צריך להסתכל על אור השכל ולהתקרב להשי"ת עי"ז.
 
אע"פ שיש בעני ןזה של השגת השכל דמריגות הרבה אבל בכלל הענין כולם שוים בחיוב ענין זה.
 
וגם כי השכל והחכמה הוא בחי' אחדות אחד כי הוא למעלה מהמספר והחשבון שזה בחי' קדש דלעילא דקיימא בלא חושבנא כנ"ל בשם הזוה"ק וע"כ יד כולם שוה בו. והתרומה של נדבת המשכן הורא כנגד בחי' התורה שנאמרה באהל מועד (עיין סוטה ל"ז) ושם היו הלוחות והתורה וע"כ נקרא משכן העדו תכמו שארז"ל ובזה אין יד כולם שוה כי יש שמחויב לעסוק בתורה יומם ולילה ויש שמחויב לקבוע עתים לתורה ויש שיוצא ידי חיוב עסק התורה במה שקורא ק"ש שחרית וערבית כמו שארז"ל ובזה אין יד כולם שוה כי יש שמחויב לעסוק בתורה יומם ולילה ויש שמחויב לקבוע עתים לתורה ויש שיוצא ידי חיוב עסק התורה במה שקורא ק"ש שחרית וערבית כמ ושארז,ל ועיין בהלכות תלמוד תורה נמצא שפרשת שקלים היא בחי' המשכת כל התיקונים הנ"ל: פרשת זכור הוא כנגד בחי' הכנעת המלכות דסט"א עשו עמלק כנ"ל. ואח"כ הואקדושת פורים ויבואר לקמן: ואחר פורים קורין פרשת פרה ופ' החודש והם הכנה לקדושת פסח שבו עירק המשכת התקונים הנ"ל ובו היתה הגאולה הראשונה ובה כלולים כל הגאולות וכנ"ל בהלכות פסח. וזה בחי' ענין הפרה אדומה שמטהרת מטומאת מת סטרא דמותא שהוא היפוך מהתיקונים הנ"ל שהם עיקר החים דקדושה וע"כ דרשו רז"ל פרשת הפרה לענין ביטול המלכיות דסט"א(וכמבואר ג"כ בזוה" פקודי דף רל"ז עי"ש) שהם מבחי' סטרא דמותא. וע,כ עיקר טהרתה ע" יהמים חיים שהם בחי' מימי הדעת והתורה הק' שהם עיקר החיים וע"כ רימז בפ' זו אזהרה גדולה על עסק התורה כ"ש וזאת התורה אדם כי ימות באהל וכמ ושדרז"ל (שבת דף פ"ג) כי עיקר התיקון הוא ע"י עסק התורה כנ"ל: ואח"כ קורין פרשת חודש שהוא בחי' שלימות תקון המלכות בבחי' מלוי הלבנה מחסרונה עד שתהיה בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה כנ"ל.
 
ובפרשה זו מבואר ענין יציאת מצרים ואיסור חמץ בפסח וענין הקרבן פסח ואכילת מצה וכו' והכל מורה על ענין המשכת התיקונים הנ"ל בשלימות כמבואר לעיל בהלכות ר"ח ובהלכות פסח: עוד י"ל כי שקלים רומז לבחי' השכל דקדושה שהוא בחי'שקל הקדש. כי קדש הם המוחן והחמכה כידוע ונקרא שקל כי עיקר המשקל וההכרעה של כל ענין וענין הוא ע"י השכל בחי' שיקול הדעת.
 
וע"כ היו נותנים מחצית השקל דייקא לכל אחד שזה עיקר הידיעה דקדושה שידע שעדיין הוא בבחי' מחצית ולא השיג ידיעה שלימה עדיין שזה בחי' תכלית הידיעה הוא אשר לא נדעך: זכור הואבחי' הכנעת מלכות הרשעה בחי' היצה"ר שרוצה להפריד מן השכל דקדושה כנ"ל: ופרה הוא בחי' עסק התורה בחי' זאת חוקת התורה וכו' שנאמר בתחלת פ' פרה וזה בחי' מה שמטמאת טהורים ומטהרת טמאים כי היצה"ר מתלבש עצמו בתחלה במצוות ואז נדמה להאדם שהוא טהור בטהרה גמורה והתורה הקדושה מגרשת ממנו בחי' היצה"ר הזה ומבררת לו שהוא טמא כי הוא מצוה הבא בעבירה שזה בחי' ומטמא טהורים לפי שעה עד שיטבול ויעריב שמשו היינו שיעשה תשובה ויהיה טהור. וכן הוא מטהרת טמאים בטומאת שבעה דהיינו טמאי מתים שהם אותם שנטמאו בעבירות גמורות ע"י יצרם ר"ל שהתורה הק' מטהרת אותם ומחזירם בתשובה שלמה פרשת חודש הוא בחי' הגאולה ושלימות מלכות דקדושה שנשלם ע"י כל הנ"ל
 
סימן תרפ"ו
 
הלכות מגילה. כי עיקר מלחמת עמלק בכל דור ודור הוא רק בעניןזה כי שרו של עמלק הוא הס"מ שהוא בעצמו היצה"ר בחי' מלכות הרשעה שרוצה להפריד את האדם מן השכל דקדושה בחי' לא יחפוץך כסיל בתבונה. וזה בחי' ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבינו אם אין. היינו שנסתפקו אם יש חיות אלהו תשהוא בחי' השכל דקדושה. בכל דבר אם לאו. וזה בחי' דאפרידו בין יש לאין. כי יש הוא בחי' מלכות שעל ידה עיקר הישות כמבואר במאמר אנכי סי' דלת. ואין הואבחי' חכמה בחי' והחכמה מאין תמצא וצריכין ליזהר שיהיו מחברין ביחד שזה בחי' התחברות החי"ת והנו"ן הנ"ל והם הפרידו ביניהם ע"י הספקות והנסיונות הנ"ל ע"כ מיד ויבא עמלק. ורז"ל אמרו שבא עמלק על שחללו את השבת. והא ג"כ כנ"ל כי כבר נתבאר שעיקר שלימות ענין זה הוא ע"י קדוש תשב. וזה וילחם עם ישראל ברפידים ודרז"ל שרפו ידיהם מן התורה. שעיקר הכנעת עמלק הוא היצה"ר הוא ע"י התורה הק' כנ"ל וזה ויאמר משה אל יהושע דייקא שהוא בחי' לבנה ורז"ל דרשו מחמת שהוא מזרעו של יוסף שזכה ביותר לבחי' הנ" להיינו לקשר עצמו אל השכל דקדושה שיש בכל דבר כמבפ"נ. ע"כ אמר לו דייקא בחר לנו א נשי םדרז,ל שהשוהו לו וכו'. זה בחי' והיה אור הלבנה כאור החמה. וזה וצא (מן הענן) הלחם בעמלק. כי עיקר מלחמתו של עמלק הוא על החלושי כח ואין לאל ידם להתגבר על יצרם והם בחי' אותם שהיה הענן פולטן שנדחו ונתרחקו מן הקדושה קצת ועליהם מתגבר ביותר לתופשם ברשתו לגמרי. וע,כ אמר לו משה שיצא להלחם בעדם. וזה שתירגם יונתן שעמלק בא בשביל המחלוקת והמריבה שהיה בין יעקב ועשו היינו כנ"ל. וזה מחר אנכי נצב על ראש הגבעה. היינ ושלא יתיירא ממנו כי גם הוא ילחום עמו ברוחנות וכמובא בזוה"ק. וזה ומטה האלקים בידו. כי מטה האלקים מרמז על כח הבחירה כמובן במאמר בטח בה' סימן ע"ט. ומשה זכה לכבוש את הבחירה כ"כ עד שהיה יכול לעזור לבטל בחירה ג"כ ולהכניע ולבט לממנו קליפת עמלק שהוא בחי' היצה"ר אבל עכ"פ צריך האדם בעצמו להלחם ג"כ עמו כי אם אין אני לי מי לי וכמבואר במ"א וע"כ גם כאן משה נלחם עמו ברוחניות ויהושע ואנשיו יצאו ללחום עמו בגשמיות בפועל ממש. וזה והיהי כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכו'. ודרז"ל כשישראל מסתכלן כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו נוצחין וכו'. היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל. שצריכין להסתכל כלפי מעלה היינ ועל השכל דקדושה שיש בכל דברולקבל על עצמו עו למלכות שמים שלימה שזה בחי'. משעבדין את לבם וכו' וזה הדבר נעשה בכל דור ברוחניות ע"י הצדקי הגדול, שהוא בחי' משה בבחי' והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישרא לאבל בודאי צריך כ"א להתגבר בעצמו ג"כ וללחום מלחמות ה' ולהסתכל כלפי מעלה ולשעבד את לבו וכו' כנ"ל. וזה ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' העמלק מדר דר. ומובא בזוה"ק דיורא עילא ה ודיורא תתאה שזה ג"כ שני הבחי' הנ"ל.
 
וזה שארז,ל אין השם שלם ואין הכסא שלם וכו' מה שמו דא חכמה. וכסא הוא בחי'מלכות. וזה זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' כי צריכין לזכור זאת היטב בכל עת שיש שונא ואויב כזה שאורב על האדם בכל עת ובפרט בעת חלישותו ועיפותו וזה ויזנב בך וכו' כי זה עירק מחמתו לנתק את האדם מן השכל דקדושה בחי' ראש ומוין ולהכניס בו כסילות ושטות שזה בחי' זנב שהוא ההיפוך ממש מן הראש. וזהולא ירא אלקים. כי מחמת שלפעמםי מתלבש עצמו במצוות יעושה עצמו כאלו הוא ירא וכו' וע"כ צריכין ליזהר בהזה. כי באמת הוא רשע ערום ולא ירא אלקים וכל שכוונתו לרע ח"ו. וזה והיה בהניח וכו' תמחה את זכר עמלק וכו' לא תשכח. כי השכחה נמשכת ג"כ מבחי' התגברות עמלק שמחשיך על המוין וממשיך שכחה וע"כ צריכין ליזהר מזה. וזה שארז"ל ג' מצווות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ששם עיקר שלימות התיקונים הנ"ל כי א"י בעצמה הוא בחי' מלכות דקדושה ואוירה מחכים ושם עיקר מקום התורה והתפלה וכמבואר במ"א וזה להעמיד להם מלך בחי' מלכות כנ"ל. ולהכרית זרעו של עמלק בחי' ביטול המלכות דסט"א. ולבנות להם בית הבחירה שהוא בחי' אור השכל דקדושה כי כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו: וזה ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ה' למשחך למלך כי המלך נמשח בשמן שהוא בחי' חכמה ע"י נביא שהוא ג"כ מבחי' זו בחי' ונביא לבב חכמה כנ"ל וזה בחי' ומבינה נביאים וכו' כידוע ובפרט שמואל שהיה גדול מאד במדריגת הנבואה והודיע לו זה למען ידע מכחו ואיך שבידו לבטל קליפת עאמלק שהוא כלליות המלכות דסט"א כידוע. וזהויך שאול את עמלק וכו' ויתפוש את אגג מלך עמלק חי וכ'ו. ובזה פגם מאד כי עבר על דברי שמואל ועי"ז היה לעמלק בחי' היצה"ר מקום ביותר לינק ולקבל מניצוצי החיות דקודשה שנפלו ולהתגבר עי"ז ביותר מאחר שכבר היה בידו של שאול והוא ברצונו השאיר אותו בחיים וגם זה היה העיקר ע"י שנתלבש היצה"ר שרו של עמלק במצוות ויראות נפילות עד שהיה שאול מסופק אם לא יהיה לו איזה עוון ח"ו אם יהרוג אותו וכמבון ממה שדחז"ל על וירב בנחל. וכן במה שחמל על מיטב הצאן והבקר פגם מאד כאשר הוכיח אותו שמואל ע"ז.
 
וזה שאמר לו וישלחך ה' בדרך ומאמר לך והחרמת את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אותם. כי הם מבחי' היצה"ר שממנו כל החטאים כמו שדרז"ל על פסוק יתמו חטאים מן הארץ, ע,כ צריכן לכלות אותם לגמרי ולא ליתן להם שם חיות ויניקה כלל. וזה שהשיב לו שאול שהשאירו הצאן והבקר בשביל קרבנו תוזה ג"כ בחינת התלבשות במצוו. ושמואל הוכיחו על זה כ יהוא מצוה הבאה בעבירה. וזה החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' וכו' וימאסך ממלך כי פגם עי"ז במלכות דקדושה ונתן כח לבחי' ההיפוך ח"ו. וע"כ נתחרט שאול ע"ז מאד ועשה תשובה כמבואר במקרא.
 
ואח"כ הרג שמואל בעצמו את אגג וחתכו לד' ובזה המשיך בחי' הכנעה וביטול כל הד' מלכיות דסט"א וכמבואר במ"א. ומשורש נחש שהוא אגג יצא צפע שהוא המן שהיו ישראל בסכנה גדולה על ידו. וזה שסיפרה המגילה איך שהתגבר אז בימי אחשורוש בחי' המלכות דסט"א עד שהיה מולך עכו"ם אחד על כל העולם. וזה שארז,ל מלך טפש היה כי הוא מבחי' מלך זקן וכסיל ועשה משתה גדול כ"כ. וכאשר טוב לב המלך ביין אמר להביא את ושתי ובזה גילה פחזותו ביותר בבחי' לא יחפץ כסיל בתבונה וכו' כי עשה נבלה כזאת ושטות כזה ובעבור זה נתבזה מושתי שא מרה לו דברי ביזיון ונתגלה שבאמת אין לבחי' המלכות דסט"א שום ממשלה כלל כי הלא אינו מושל גם בביתו ועל אשתו והכל רק בבחי' כח המדמה בשביל כח הבחירה ואז נהרגה ושתי המרשעת והכל היה בהשגחת השי"ת ולטובת ישראל. ואח"כ מספרת המגילה מענין מרדכי ואסתר שהם כנגד שני הבחינות הנ"ל. כ ימרדכי הוא בחי' בשמים ראש מר דרור כמו שדרז"ל וזה בחי' החכמה והמוחין שהם בחי' הנשמה שנהנית מן הריח כנ"ל. וזה בן יאיר שהאיר עיניהם של ישראל כי החכמה הוא עיקר האור. ועי,ז התפלה נשמעת וזהו בן שמעי בן קיש שהקיש על דלתי רחמים כמ ושדרז,ל וזה איש ימיני בחי' לב חכם לימינו. וזה ויהיה אומן את הדסה היא אסתר וכו' אסתר הוא בחי'המלכות דקדשוה כידוע ומרדכי שהוא בחי' החכם האמת שזכה לחכמה דקדושה הוא כביכול מגדל אותה כי עיקר חיותה מבחי' החכמה כנ"ל. וע"כ נקראת ג"כ הדסה על שם הריח והדסה גימטריא חכמה עם הכולל כידוע כי היא ג"כ בחי' חכמה תתאה חכמת שלה כידוע. וזה שארז"ל אסתר על שם אסתהר ר"ל לבנה בחי' לבנה הנ"ל. וזהו ותהי אסתר נשאת חן וכו' כי כשהמלכות בחי' נו"ן מקושר להחכמה בחי' חי"ת עי"ז נעשה חן כנ"ל. וזה ותלקח אסתר אל המלך וכו' כי התגברה אז בחי' המלכות דסט"א כ,כ עד שכביכול בחי' אסתר נלקחה לבית המלך אבל באמת לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים כשארז,ל שלא נגע בה כלל רק שידה נזדמנה לו בדמות אסתר. אך אעפ"כ בוודאי התגברה אז ההסתרה מאד על בחי' המלכות דקדושה בבחי' ואנכי הסתר אסתרי וכו' כשדרז,ל. וזה ויאהב המלך את אסר וכו' ותשא חן וחסד לפניו בחי' חן הנ"ל וישם כתר מלכות בראשה וכו' כיהיא מבחי' המלכות ונאה לה כתר מלכות. וזה אחר הדברים האלה גדל המלך וכו' את המן וכו' ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה בכדי שלא ליתן כח לבחי' מלכות דסט"א בחי' אלקים אחרים כשארז"ל שעשה המן עצמו ע"ז ואז רצה החן להשמיד ח"ו את כל היהיודין ע"י תוקף התגבורת המלכות דסט"א סטרא דמותא וישרא להיו אז בסכנה גדולה על שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ובזה נתנו כח לבחוי' המלכות דסט"א ביותר ועל שנהנו מסעודתו של אות רשע כי ע"י פגם האבכילה מתגבר בחי' עשו מלכות דסט"א כנ"ל בפרט שנהנו מסעודה כז ושהיתה העיקר על פגם בחי' מלכות דקדושה ותוקף התגברות המלכות דסט"א כשדרז"ל על פסוק כשבת המלך על כסא מלכותו ומרדכי ידע מכל ה ע"כ הרעיש העולם מאד ויזעק זעקה גדולה וכו' וצוה על אסתר שתלך אל המלך לבקש מלפניו על עמה. ואסתר צותה לגזור תענית שלשה ימים בכדי לתקן פגם האכילה הנ"ל. ולהכניכע בזה כחו של עשו מלכות דסט"א. ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות שלבשה רוח הקודש מבחי' המלכות דקדושה.ויהי כראות המלך את אסתר המלכה וכו' נשאה חן בעיניו בחי' חן הנ"ל. וזה בחי' הסעודה שזימנה אסתר להמן ובזהבעצמו פחים טמנה לרגליו כשארז"ל. כי ואתה מרום לעולם ה' כי כך דרך והנהגת מלכות דקדושה שבתוקך התגברות החשכות וההסתרה ע"י גודל הצלחת הרשעים שהם מבחי' המלכות דסט"א אבל באמת בזה בעצמו טומנת פחים לרגליהם בבחי' בפרוח רשעים כמו עשב וכו' להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם ה'.וה ליהודים היתה אורה זו תורה שעל ידה נותנין כח לבחי' מלכות דקודשה. וזהו שמחה זה יו"ט שאז יעקר זמן עליית המלכות דקדושה כמבואר במ"א. וזה וששון זו מילה בחי' כריתת הערלה שהיא מבחי' המלכות דסט"א קליפת עשו עמלק. וזה ויקר אלו תפילין שהם בחינת מוחין בחי' אור החכמה והשכל דקדושה הנ"ל: וזה בחי' תענית אסתר שמתענין קודם פורים זכר למה שהתענו אז וכן משה התענה ביום מלחמת עמלק כשארז"ל בתענית היו שרוים בכדי להכניע כחו של עשו שאחיזתו בושט וכבד שהם כלי האכילה והמזון הגשמי ולהמשיך ולעורר זכותו וכחו של יעקב שעיקר חיותו וקיומו הוא ע"י מזון הרוחני מזונא גנשמתא שמקבל מאור חכמה העליונה בחי'והחכמה תחיה וכמובא מזה בזוה"ק:
 
סימן תרפ"ז
 
וזה בחי'חיוב קריאת המגילה בצבור. לפרסומי ניסא בפני כל עם ועדה כי גם בעבדותינו לא עזבנו וכו'. כי גם בתוקף ההסתרה של התגברות המלכות דסט"א והיצה"ר גם אז השי"ת עמנו ומשגיח עלינו בעין הרחמים והחמלה ומציל אותנו מיד כל הקמים עלינו. ובחי'המלכות דקדושה עושה את שלה גם אז ותבוא ותתחנן לפני המלך מלכו של עולם להעביר את רעת המן ימ"ש ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים לאבדם ח"ו. רק שבוודאי גם אנחנו צריכין להשתתף עמה ולהרבות בתשובה ותפלה וצדקה ותחנונים עד ישקיף וירא ה' וכו' וירחם עלינו ויגאלנו גאולת עולם. וזה בחי'חיב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום. נגד שני הבחינות הנ"ל היינו בחי' מלכות שהוא בחי' מדת לילה ואור השכל שהוא בחי' יום: וזה מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. כי אף שת"ת כנגד כולם וגדול כח וזכות תלמוד תורה שעיקר הכנעת היצה"ר מלכו תדסט"א הוא ע"י ת"ת כנ"ל בפרט זכות ת"ת דרבים בוודאי גדול מאד. אעפ"כ ענין קריאת המגילה ולפרסומי ניסא בצבור גדול כל כך עד שדוחה גם ת"ת בפרט כי באמת עי"ז אדרה ניתוסף חשק חדש בכ"א ונתעורר לקבל על עצמו עול תורה ועול מלכות שמים מחדש וכמ ושהיה אז בשעת הנס וכמו שארז"ל הדר קבלוה בימי אחשורוש שנאמר קיימו וקבלו וכו':
 
סימן תרפ"ח
 
וזה בחי' כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. וארז"ל כ יתקנו זה לכבוד ארץ ישראל שהיתה חרבה בימים הללו. וגם זכר ליהושע בן נון שהוא הראשון שיצא ללחום בעמלק כי פני יהושע כפני לבנה והיה דבוק מאד במשה רבינו ופני משה כפני חמה וע"כ היה לו כח להכניע בחי'חמה ולבנה דסט"א בבחי' וחפרה הלבנה ובושה החמה שמרמזין לס"מ ונוקביה כמבואר בתיקונים וכמובן גם בפנים. וזה בחי' עד בא השמש שנאמר במלחמת עמלק וארז"ל שהעמיד משה אז את השמש והבטיח גם ליהושע שיעשה כן. כי משה זכה לשלימות אור החכמה העליונה שהיא שורש בחי'או רהשמש דקדושה ויהושע זכה לשלימות בחי' אור הלבנה כשהיא מקבלת אורה מהשמש העליון ומבואר בזוה,ק שמחמת זה הכניס יהושע דייקא את ישראל לא"י שהוא בחי' לבנה. והנה אז בימי אחשורוש היתה ארץ ישראל בחורבנה שזה בחי' פגימת הלבנה ואעפ"כ כשזכו ישראל לנס זה של פורים ותךקנו לקרות המגילה לפרסומי ניסא כנ"ל נתעורר ונמשך אז מחדש בחי' קדושת א,י שנכבשה על ידי יהושע שהוא היה הראשון שזכה להוציאה מרשות הסט"א ולהרוג הל"א מלכים ולהחזירה לרשות הקדושה והכל בכחו של משה רבינו כנ"ל. וע"כ כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון והיו אז בשלימות בנינים כי בתי ערי חומה הם עיקר הישוב של א"י וע"כ משונים בדינים משאר עירות כמבואר בתורה בפרשת בהר סיני.
 
ע"כ משונים בדינם ג"כ לענין קירתא המגילה שקורין בהם בט"ו שאז אור הלבנה בשלימות ועומדת נגד השמש ממש. (וכמבואר מזה בזוה"ק בענין פסח ג"כ) שזה עיקר השלימות כי זה בחי'שה ויהושע כנ"ל. שעי"ז מכניעי קליפת עמלק לגמרי וגם ט"ו הם בחי' י"ה שבשם יהושע ודרז,ל יה יושיעך שמרמזים על בחינת המוחין ואור השכל כידוע וכמובא גם בתיקונים כי יד על כס יה מרמז על י"ד וט"ו של פורים. וע"כ גם כל הסמוך לו ונראה עמו נידון ככרך כי נמשך גם לשם הארה יתירה ביותר. אבל כפרים ועירות גדולות שאינם מוקפות חומה מימות יהושע קורין בי"ד שאז עדיין לא קבלה הלבנה אור השמש בשלימות שזה בחי' אור השכל ממש. אבל גם אז אורה גדול ומאיר מאד אבל עדיין היא רק בחי' מלכות בחי' אמונה שזה בחי' יד בחי' י"ד אותיות שבתיבות ה' אלקינו ה' (כמובן בהקדמת התיקונים) שבהם עיקר קבלת עול מלכות שמים וזה בחי' מלכות דוד שמספרו ג"כ י"ד והוא עסק כל ימיו במלחמות עם מלכי העכו"ם עד שזכה לגמור הכיבוש של א"י וע"כ אח"כ בימי שלמה שהיה שלום ומנוחה שלימה היה סיהרא באשלמותא. ודוד היה הדור הארבעה עשר לאברהם אבינו שהתחיל להאיר ושלמה הדור החמשה עשר שזה בחי' י"ד לחודש וט"ו לחודש וכובן במדרש רבה בפ' החודש הזה לכם וע"כ אפילו כרכים של חוץ לארץ יש להם דין זה ג"כ כי א"י נכבשה בכח וקדושה כזאת שמשנכבשה א"י יכולין ישראל לכבוש גם כל מקומות של חו"ל להמשיך עליהם קדוש תא"י כמובן בדברי רז"ל הובא ברש"י על פסוק כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו. וע,כ באמת גם עכשיו בכל מקום שישראל נתיישבו שם יש שם איזה בחי' מקדושת א"י. וע"כ גם שם יש חילוק זה בין מוקפות חומה מימות יהושע אם לא. וע,כ תקנו אז עוד זמנים על קריאת המגילה היינו בי"א י"ב י"ג. כי אחר עשרה ימים בחודש נחשב כבר בחי' מילוי הלבנה מפגימתה רק שאינו בשלימות עד ט"ו לחודש וכמובן בזוה"ק ע"כ יכולים בני הכפרים להקדים קריאתם מאז אבל יותר מט"ו לא כי ולא יעבור כתיב כי הם כבר מימי חסרון הלבנה.
 
ומחמת שהאדם הוא בעל בחירה ואינו עומד על מדריגה אחת ובגשמיות ג"כ ע"פ רוב הוא מטולטל ממקום למקום ע"כ מחויב להשתדל בתיקונים הנ"ל כל אחד כפי מקומו ושעתו וכמבואר לעיל וע"כ גם בענין זה ארז"ל פרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף. וע, המפרש בים וכו' ולא יהיה לו מגילה בי"ד יש אומרים שקורא אפילו מתחלת החודש מאחר שכבר התחילה הלבנה להתמלאות מחדשד קצת. וע"כ אין קורין המגילה בשבת בכדי שלא יבא עי"ז לאיזה חילול שבת שקדושתו גבוה מאד כי אז נמשכין כל התיקונים הנ"ל בתכלית השלימות כנ"ל:
 
סימן תרפ"ט
 
וע"כ גם נשים שהם מבחי' מלכות בחי' לבנה חייבות לשמוע מגילה וי"א שאינם מוציאות את האנשים כי הם במדריגה גבוה מהם והם כנגד בחי'חמה. וע"כ קורא אדם את המגילה בין עומד שהוא מבחי' דכורא בחי' חמה בין יושב שהוא מבחי' נוקבא בחי' לבנה כידוע.
 
וע"כ קראה על פה לא יצא כי הכתב והקריאה הם ג"כ בחי' חמה ולבנה כנ"ל שזה בחי' לא כשאני נכתב אני נקרא וכמבואר במ"א. וע"כ צריכין לקרותה מתוך הכתב דייקא שלא להפריד ביניהם ח"ו. וע"כ צריך לקרותה כסדר דייקא. כי ע"י שמפרידין אותה מן דודה ח"ו עי"ז נעשה בחי' שלא כסדר כמובן בליקות"מ במאמר כי תצא סי' פ"ב.
 
וע"כ צריכה שירטוט כאמתה של תורה וכן עוד בהרבה ענינים דינה כספר תורה כי על ידה ממשיכין בחי' התיקונים הק' שממשיכין על ידי עסק התורה היינו שנותנים כח למלכות דקדושה להתגבר כנגד בחי' מלכות דסט"א בחי' היצה"ר שזה בחי' מה שנאמר על התורה כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וכו' כמבפ"נ. וזה בחי' השירטוט שהוא בשביל שיהיו כל השורות שוות וישרות שזה בחי' כי ישרים דרכי ה' היפוך מדרכי היצה"ר שעושה את האדם משוגע ממש ומוליך אותו בדרכים עקומים ומעוקלים ועקלקלים ח"ו. וזה בחי' הג' ברכות שמברכין קודם קריאת המגילה. היינו על מקרא מגילה. זה בחי' מה שע"י מקרא מגילה נתגה אור וכח המלכות דקדושה אשר מלכותו בכל משלה ואפילו בעת התגברות ממשלת המלכות דסט"א אעפ"כ גם אז לא עזבנו ה' אלקינו והיא שעמדה לאבותינו ולנו וכו' (עיין בכונות הגדה של פסח) והכל בכח החכמה העליונה שמשם מקבלת כחה וגבורתה בבחי' ט ובה חכמה מגבורה. וזה בחי' האור הגדול העליון שמתגלה בפורים בפרט בשעת מקרא מגילה כמבואר בכונות. והחכמה כלולה מתלת מוחין וכנגד זה הם הג' ברכות כמובא בספרים. גם ברכת שעשה נסים הוא על בחי' חיבור חמה ולבנה שהםבחי' מ"ה וה' גימטריא נס גם מרמז על שאפילו בשעת נפילת המלכות דקדושה שהיא בחי' נו"ן אעפ"כ השי"ת סומך אותה ע"י אור החכמה שמאיר בה שזה בחי' מה שלא נאמר נו"ן באשרי וכו' ואעפ"כ חזר דוד וסמכה ברוה"ק (שזה בחי' רוח חכמה הבא מקודש כמבואר במ"א) וכמובא גם לעיל בענין ברכת הנסים. וברכת שהחיינו וכו' הוא על החיות חדש דקדושה שזוכין לקבל עכשיו מחדש ע"י הארת המלות והחמכה דקדושה שמשם עיקר החיות כנ"ל ואחר המגילה מברכין הרב את ריבונו וכו' היינו על ביטול והכנעת המלכות דסט"א ומסיימין הנפרע לנו מצרינו האל המושיע. אל הוא נהיר דחכמתא כמובא שעי"ז נמשכין חסדים גדולים בחי' חסד אל כל היום ונמתקין כל בחינות גבורות לישועה לישראל ולפורעניות לבחי' המלכות דסט"א והנה כשלו ונפלו ואנחנוקמנו ונתעודד:
 
סימן תרצ"ד
 
וע"כ צריכין להרבות בצדקה ומתנות לאביונים בפורים וארז"ל כל הפושט יד נותנין לו. להורות כי נמתקים אז כל הצמצוצים והדינים ונמשכים חסדים ורחמים גדולים בלי שום ערך וגבול כלל. וגם כי המלכות דקדושה היא בבחי' מסכן וחכם כי לית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מאור החכמה ע"כ צריכין לעורר אז מדה זו ביותר ע" ישנמשך אז השפעה והארה גדולה מבחי' החכמה העליונה לבחי' המלכות דקדושה.
 
וזה בחי' משלוח מנות איש לרעהו כי כשהמלכות בחי' לבנה מקבלת אור החכמה בשלימות אזי נעשה בחי' אור הלבנה כאור החמה וע"כ נקראת אז בחי' רעהו. וזה בחי' שתי מנות לאדם אחד כי הארת החכמה היא בחי' בכורה שהיא בחי' פי שנים בחי' לחם משנה כמובא לעיל בענין שבת.
 
וזה בחי' אורך ימים בימינה וכ"ש עושר וכבוד כי בזה כלול גם בחי' הברכות שקיבל יעקב כי בצל החכמה בצל הכסף משא"כ בעת וזמן שאינה מקבלת כביכול אור החכמה בשלימות ח"ו. אזי אע"פ שבהעלם מקבלת גם אז שפע וחיות מחכמה עליונה אעפ"כ אז כלל ישראל בבחי' אביונים שתאיבים לכל דבר ואין להם. כי חסר להם הן ברוחניות והן בגשמיות ואז קשה לזכות לשתי שלחנות. וזה בחי' שתי מתנות לשני אביונים בחי' אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.
 
ובפורים ממשיכין שתי הבחינות הנ"ל ומגלים זאת כי גם בשעת הנפילה והירידה בחי' חסרון הלבנה והסט,א מתגברת מאד אעפ"כ גם אז מאיר השי"ת ומשפיע עלינו שפע אור החכמה ועי"ז ממשיך לנו שפע רוחניות ושפע גשמיות. אך בעת שזוכין ישראל לשתי שלחנות כי נקראים אז רעים ואהובים למקום ומקבל כל אחד שתי מנות כנ"ל (ועיין בכונות מבואר קצת באופן אחר ושבעים פנים לתורה ובפרט כי אין לנו עסק כ"כ בנסתרות רק אנו מרמזין קרוב לפשוטו ואולי יש לכוין גם מ"ש שם על דרך זה ג"כ) וזה בחי' מצוות הסעודה של פורים כי אז נתתקנת האכילה בקדושה גדולה מאחר שנמשך אז הכנעה גדולה לבחי' קליפת עשו ועמלק ימ"ש ואז האכילה והשתיה רק בבחי' מוחין עליוני םכמובן בכונוות בחי' אכל י"ה שת י"ה. וזה בחי' גודל השמחה של פורים כי נתגלה אור גדול בעולם וזוכין כל ישראל לראות בעינים פקוחות על אור החכמה והשכל שיש בכל דבר שזה בחי' מאור עינים ישמח לב ונאמר אור צדיקים ישמח. וזה בחי' ליהודים היתה אורה ושמחה. וזה כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ודרז"ל זה מרדכי וכן זוכין לקבל אז עליהם עול מלכות שמים שלימה ועול תורה ומצוות באהבה ושמחה גדולה ומכניעין בחי' המלכות דסט"א שמשם עיקר היגון ואנחה בחי' במשול רשע יאנח עם ואז היא בחי' ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה. וזה בחי' מצוות ריבוי השתיה בפורים בכדי להמשיך שמחה יתירה כ"ש ויין ישמח לבב אנוש. וגםגי ממשיכין אז בחי' ויבא לו יין וישת שזכה יעקב עי"ז לקבל הברכות ביצחק כמבואר בזוה"ק בזה סודות נפלאים. וזה שחייבו רז"ל לומר בפורים ארור המן ברוך מרדכי וכו'.
 
היינו להבדיל בין האור ובין החשך שלא יהיה אור וחושך מעורבבין שמשם עיקר אחיזת היצה"ר להלביש עצמו במצוות.ו וכן מחמת שאין היצה"ר והכסילות יכולין להעז פניו כ"כ להסית תיכף את האדם לסור מדרך הטוב לגמרי ולכפור בכל ח"ו ע"כ הדרך שמבלבל דעת האדם לאחוז החבל בשני ראשים לעבוד את יוצרו ולשמוע ג"כ לעצת יצרו ובאמת הם שני הפכיים ממש כי לא יגורך רע כתיבו הכתוב צווח על זה אוהבי ה' שנאו רע כי א"א לאהוב את שניהם. וזה שגילו רז"ל את פחוזתו של היצה"ר שבתחלה מסית את האדם ומכשילו בדבר קל אבל תכלית כונתו להרע לגמרי ח"ו שזה בחי' מה שארז"ל כך דרכו של היהצ"ר היום אומר לו עשה כך וכו' ולמחר אומר לו עבוד ע"ז. וע, עיקר שלימות קבלת עול מלכות שמים והשגת אור השכל דקדושה הוא למאוס ברע ולבחור בטוב ולהביל בין האור ובין החשך שזה בחי' ארור המן וכו' ברוך מרדכי וכו' וכן ארורה זרש וכו' ברוכה אסתר וכו'. היינו להאמין כי תכלית התגברות הסט"א אעפ"כ בוודאי יש טוב לעומת רע ובוודאי יש כח למדת טוב להתגבר עד הרע כי ימין ה' רוממה. אבל אעפ"כ אמרו מחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כי מתחלה צריכין להתגבר בשמחה עד שיבדיל ויפריש הרע מן הטוב לגמרי אבל צריכין להגדיל השמחה עוד ביותר עד שלא ידע ויבין כלל איך אפשר לערוב הטוב עם הרע ולאהוב את שניהם ח"ו מאחר שהם שני הפכיים לגמרי ומעט מן האור דוחה מן החשך וכן איך אפשר להפוך עבירה למצוה ח"ו מאחר שהם שני הפכיים ממש. וזה עד דלא ידע בין ארור המן שזה בחי' סור מרע לברוך מרדכי שזה בחי' ועשה טוב והוא לא ידע ולא יבין כלל למה חלקו זה לשתי בחינות כאלו הם שני דברים ובאמת הם אחד כי כשזה קם זה נופל וכשנותן כח ליצ"ט שזה בחי' ברוך מרדכי ממילא בוודאי בטל כחו של יצה"ר שזה בחי' ארור המן ואין צריך כלל להבדיל ביניהם מאחר שהם בעצמם מובדלים ומופרשים זה מזה לגמרי מהיפוך אל היפוך ממש. והתנוצצת הדעת זהזה הוא מעין בחי' הדעת שלעתיד כשיתבטל כח הבחירה אז לא יבינו לכאורה כלל איך היה להאדם הבעל שכל בחירה מאחר שהרע והטוב והמות והחיים הם שני הפכיים ממש ואיך אפשר לטעות בזה. אך כבר ידוע מענין התערבות הטוב והרע מסוד שבירת כלים ובכל מדה ומדה ובכל דבר ודבר יש מבחי' הניצוצות הנפולות כידוע. וע"כ כשמתחיל להתבונן בזה בזה בעצמו מעורר כח הטוב של הניצוצות הנפולין שנתלבשו בתוך הרע ומתחילין להתעורר להתגבר ולצאת מתוך החשך והרע שאז יתבטל הרע ממילא ובזה מוציא ומברר בחי' ניצוצי השכל דקדושה שיש גם במקומות אלו כביכול. אך בכדי שלא יתגרה היצה"ר והסט"א עי"ז ביותר ע"כ צריכין להמשיך ענין זה מתוך השמחה של שכרות ובלבול הדעת קצת שזה בחי' עד דלא ידע וכעין שמבואר בכוונות: וזה שסיפרו רז"ל (מגילה דף ז' ע"ב) רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסוס קם רבה שחטיה לר"ז למחר בעי רחמי ואחיה לשנה אמר ליה ניתי מר וניעבד סעודת פורים בהדי הדדי א"ל לא בכל שעתא ושעתא מתרחשים ניסא. ויש לרמז בדרך צחות קצת כי תרגומו של תיבת גדול הוא רבה וכן תרגומו של תיבת קטן הוא זעירא וכמו שקראו לר"ז קטינא חריך שקיה וזה בחי'חמה ולבנה בחי' מאור הקטן ומאור הגדול. כי רבה היה עוקר הרים בר שכל נפלא וחריף גדול ור' זירא היה ג"כ חריף גדול ואמר ליה רבנן לר"ז מחדדן שמעתך ואמר להו דיממא נונהו היינו מחמת גודל ענותנותו החזיק עצמו לבחי' מאור הקטן שאין לו אור מעצמו רק מה שמקבל מהמאור הגדול שהוא בחי' יום. וע,כ כשנכללו עם סעודת פורים זה עם זה כי באמת בסעודת פורים כלולים שני התיקונים הנ"ל שהם בחי' חמה ולבנה אך העיקר מאיר אז אור השכל העליון שהוא בחי' יום וע,כ סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו. וזה בחי' אכלי"ה שתי"ה המובא לעיל. כי סעודת פורים הוא בחינת הארת מוחין עליונים מאד ובפרט השתיה של פורים כנ"ל. וע"כ איבסוס קם רבה ושחטיה לר"ז. כי האיר אז בחי' המאור הגדול בחי' אור השכל העליון בהארה גדולה כ"כ שכביכול נתבטל ונעלם בחי' אור המאור הקטן וכעין שאמרה הלבנה כשאמר לה השי"ת לכי ומשולי ביום ובלילה ואמרה שרגא בטיהרא מאי מהני. ועי"ז נתבטל כח הבחיר' לגמרי כי עיקר הבחיר' ע"י בחי' מאור הקטן לממשלת הלילה וכמובן גם בפנים. וע"כ לעתיד שיהיה באמת אור הלבנה כאור החמה אז יתבטל באמת כח הרע והבחירה לגמרי. והם המשיכו בחי' זאת בעוה"ז ממש ע"י קדושת סעודת פורים שזה בחי' עד דלא ידע וכו' הנ"ל. וזה למחר בעי רחמי ואחיה בכדי שלא תתבטל כח הבחירה לגמרי כנ"ל. וע"כ לשנה האחרת בקש רבה עוד לעשות סעודת פורים ביחד ונשתמט ממנו ר' זירא כי לאו בכל שעתא מתרחיש ניסא. ומזה למדו יש פוסקים שמעתה נדחה מימרא זאת דעד דלא ידע ויש שפירשו שממעשה זאת מובן שהפירוש האמיתי דעד דלא ידע הוא עד ולא עד בכלל היינו שצריך לצמצם קצת גם בשעת השתיה בכדי שלא לקבל עי"ז בחי' מוחין כאלו שהם בבחי' ביטול כח הבחירה לגמרי אבל אעפ"כ יהיה סמוך לבחי' זאת שהוא מעין עוה"ב שזה בחי' עד דלא ידע עד דייקא כנ"ל. עוד יש לומר כפושטו שצריך לבסומי עד דלא ידע וכו' היינו שיזכה לבחי' כזאת שגם הרע יתהפך לטוב ויהיה נעשה כסא אל הקדושה שזה בחי' ואהבת וכו' בכל לבבך בשני יצריך: וכן בענין משלוח מנות י"ל ג"כ כפשוטו כי ע"י הארת המוחין שנמשכין אז נמשך שלום גדול בין איש לרעהו כי עיקר השלום תלוי בדעת כמבואר במ,א וע"כ שולחין מנות איש לרעהו באהבה וחיבה ושלום גדול, וכמו כן גם ברוחניות צריך להטיב מטובו לאחרים ולהשפיע שפע הדעת והמוחין גם לחבירו וכן חבירו ישפיע בו הארת דעתו בבחי' ומקבלין דין מן דין וזה בחי' משלוח מנות כי המן הוא בחי' דעת כידוע איש נקרא הבר דעת פרט לקטן שאינו איש שאין דעתו שלימה וזה לרעהו.
 
וזה בחי' השתי מנות כי הארת הדעת שצריך להאיר בחבירו צריך ג"כ להיות בשתי הבחי' הנ"ל בחי' שכל ואמונה חכמה ומלכות שהוא בחי' צמצום. וזהו שארז"ל ר"י נשיאה שדר ליה לר' אושעירא אטמא דעגלא תילתא. רמז לבחי' אמונה בחינת מלכות שהוא בחי' רגלין ובחי' עגלא כמבואר במ"א וגרבא דחמרא שהוא בחי' מוחין בחי' חמרא וריחני פקחין, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות וכו' היינו כנ"ל. וזה שסיפרו עוד רבה שדר ליה למרי וכו' הדר שדר ליה איהו וכו' אמר אביי השתא אמר מר אנא שדר ליה חוליא ר"ל מיני מתיקה ואיהו שדר ליה חורפא.
 
וכל זה כי גם ברוחניות צריך להיות כך כי צריכין להשפיע לחבירו כל אחד כפי בחינתו זה יש לו בחי' מוחין כאלו שהם בחי' מיני מתיקה וזה יש לו מוחין כאלו שה םבחי' חורפא וצריכין לכוללם זה בזה בבחי' ומקבלין דין מן דין הנ"ל וזה שסיפר אביי עוד מענין ריבוי מניי מאכלים שהיו אצל מרי בר מר לכבוד סעודת פורים וסיים אביי ואמר היינו דאמרי אינשי כפין עניא ולא ידע וזה ג"כ מוסר גדול לענינינו כי לפעמים נדמה לאחד כי יש לו בעצמו בחי' מוחין ודעת ולמה לו להשתדל לקבל מחבירו ובאמת הוא טעות כי צריך האדם להחזיק עצמו כעני בדעת ומה שנדמה לו שהאו שבע ומלא רצון מבחי' המוחין שלו בעצמו זה בעצמו מחמת גודל עניות דעתו ע"כ לא ידע ולא מרגיש כלל אם הוא רעב וצריך לקבל מחבירו וזה אמר כנגד בחי' המלכות בחי' היצ"ט שנקרא מסכן וחכם כי הוא יודע ומרגיש עניותו כי לית ליה מגרמיה כלום רק מצפה ומשתוקק לקבל הארת החכמה העליונה וזה שאמר עוד אי נמי רווחא לבסומי שכיח היינו שהוא שבע באמת מבחי' השפעת המוחין אעפ"כ צריך לקבל עוד וזה ג,כ בכלל מה שאמרו שתי מנות לאיש אחד היינו להשפיע בו שכל כזה שיצפה בכל פעם לקבל עוד.
 
וזה ומתנות לאביונים שהם בחי' עניי הדעת באמת צריכין להשפיע לכל אחד רק מתנה אחת כי אין להם כל ילקבל יותר. רק שצריכין להשפיע השפעה זאת לשני בני אדם והם יקבלו אח"כ זה מזה ויהיו נכללים ממילא שניהם משתי המתנות. וע"ד שארז"ל אצל ר' חייא איך שלמד לחמשה תינוקת חמשה חומשי תורה חומש אחד לכל אחד ולששה תינוקת ששה סדרי משנה ואמר להם שילמדו זה עם זה ויהיו כלולים מכולם ממילא. וזה שסיפרו שם אח"כ אביי בר אבין וכו' מחלפי סעודתייהו להדדי רמז ג"כ לבחי' הנ"ל. וממילא מובן כי אי אפשר לבאר בענינים כאלו רק ברמז וראשי פרקים וכל פטטיא דאורייתא טבין ועיין בפרי עץ חיים ב;דרושים לפורים ותבין לעניניו:
 
סימן תרצ"ו
 
וע"כ פורים מותר בעשיית מלאכה של שמחה או מה שלצורך פורים כי המלאכה הוא בשביל לברר הניצוצות שנפלו לתוך בחי' המלכות דסט"א וזה מותר בפורים כי אז עיקר הזמן לזה אך דייקא מלאכה של שמחה או לצורך פורים ברדי שלא ליתן איזה אחיזה לבחי' הסט"א שהוא בחי' עצבות בחי' עצבון ידינו כמבוארבמ"א להתגבר ח"ו על השמח' דקדוש שהיא עיקר בחי' החיות דקדושה שמקבלין מהחכמה ע"י בחי' המלכות דקדושה וע,כ ימי הפורים אסורים בהספד ותענית כי אסור לעורר אז שום עצבות שעי"ז עיקר התגברות קליפת עשו הרשע בחי' והיה כאשר תריד וכו' וכמבואר במ"א וע"כ אין נוהג בהם אבילות דפרהסיא כי הם ימי משתה ושמחה ויו"ט:
 
סימן תרצ"ז
 
וע"כ גם יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נוהגין בהם הספר ותענית ומרבין בהם קצת בשמחה ומשתה כי גם בהם נמשך הארת התיקונים הנ"ל שעי"ז נכנעת ונדחית הסט"א שהיא מבחי' יגון ואנחה וזוכין לקבל הארת החית דקדושה שהיא בחי' שמחה אך אעפ"כ עיקר שלימות קדושת פורים במקרא מגילה וכו' הוא האדר שני כי מסמך גאולה לגאולה עדיף. כי השני גאולות הם ג"כ בבחי' התיקונים הנ"ל. כי גאולה שבניסן היתה ע"י משה ששרשו בבחי' החמכה והשכל העליון בחי' פני חמה וע"כ ניסן הוא ראש לכל החדשים בחי' ראש ומוחין דייקא.
 
ואדר הוא סוף לכל החדשים שזה בחי' מלכות שנקראת סוף דבר כמבוארבמ"א ובו היתה הגאולה שע"י מרדכי ואסתר שהכניעו קליפת המן עמלק ימ"ד ובאמת נעוץ סוף בתחלתן. כי נס זה וגאולה זאת הוא מבחי' התנוצצת הגאולה האחרונה שע"י משיח בן דוד כי הוא יגמור הכנעת קליפת עמלק בשלימות בבחי' מלחמה לה' בעמלק מדר דר ודרז"ל עד דורו של משיח. וגאולה אחרונה תהיה ג"כ בניסן כשארז"ל ומשיח הוא בחי' משה בעצמו כי מה שהיה הוא שיהיה וכמבואר בזוה"ק.
 
וע"כ מסמך גאולה לגאולה עדיף. כי זה בחי' והיה אור הלבנה כאור החמה בחי' התחברות החי"ת והנו"ן המבפ"נ וכנ"ל. ובאמת גם באדר ראשון נמשך איזה הארה מבחי' התיקונים הנ"ל ע"כ צריכין להרבות בו ג"כ קצת בסעודה ומשתה ושמחה. וזה שארז"ל אין בין אדר הראשון לאדר ב' אלא וכו'.כי אין להפריד ביניהם לגמרי בבחינותיהם בכדי שלא ליתן מקום לבחי' עלמא דפרודא ח"ו לינק משם מאחר ששניהם הם מבחי' סוף דבר כנ"ל. ע"כ צריכים לכוללם ביחד בבחי' השמחה עכ"פ. וזה שמסיים הרב ז"ל בהגה זו וטוב לב משתה תמיד ומובא בשערי תשובה שגם הרב ז"ל נעץ סופן בתחלתם ויסד חתימה מעין פתיחה שני תמידים כסדרם כי פתח בריש הגהותיו שויתי ה' לנגדי תמיד וחתתם וטוב לב משתה תמיד.
 
ומבואר הענין מאד כפי ענינינו שאנו עוסקין בו כמבואר לעיל בהתחלת הקונטרס כי הרב ז"ל מלמד אותנו הדרך הקדוש שעוסק כאן רבינו זצ"ל שצריך כ"א מישראל לקשר עצמו אל השכל שיש בכל דבר בכדי שיאיר לו השכל הזה להתקרב להשי"ת עי"ז וכנ"ל. וזה עיקר הלימוד של שויתי ה' לנגדי תמיד היינו להסתכל ולהתבונן רק בהחיות אלקות והשכל והחכמה דקדושה שיש בכל דברובכל ענין כפי האדם והמקום והזמן ואז בוודאי יתקרב להשי"ת ע"י כל ענין. וכל סיבה וענין שיעבור עליו בוודאי יקבל באהבה ובשמחה ויהיה שמח תמיד בשמחה גדולה בבחי' איזהו עשיר השמח בחלקו היינ ובחלק ש לקצת התנוצצת הדעת ושהשכל שהאיר בו השי"ת שיהיה

0544-525396 | 03-9091753




תיקון הכללי
להפצה בשקל
תיקון הכללי להפצה בשקל