x
קבלו את העלון
אור הגנוז בדואר חינם*

הרשמו וקבלו פעם בחודש את העלון הצבעוני של רבי נחמן מברסלב בדואר חינם.
*המנוי מוגבל בזמן ובכמות משתתפים כפי שיתאפשר.



לסיום הרשמה לחץ כאן לאימות נתונים!

בס"ד
רדיו ברסלב

מדבקות משמחות




פייסבוקברסלב

פוסטרים להורדה









 
המחשבה ביד האדם להטותה לאן שרוצה, כי שתי מחשבות ביחד אינן יכולות לדור במוחו, על כן אם האדם חושב מחשבות טובות , באותה השעה אינו יכול לחשוב מחשבות רעות.






ברסלב, נחמן, התבוננות, התבודדות, להורדה, לצפיה , מדבקות , ספרים
אור הגנוז ברסלב, אור הגנוז, אהרן ישכיל, פורום ברסלב, אמונה, נסיעות לאומן,
טיסות לאומן, אומן ראש השנה, רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן, רבינו, רבי נתן מברסלב,
רבי נתן, המוהרנ"ת, הרב ארוש, המימד הנוסף, מודעות עצמית

ליבו של כל אדם צריך להיות מואר בידיעה שהשם יתברך איתו עימו ואצלו תמיד עליו לדעת ולזכור שמלוא כל הארץ כבודו.


 כמו שהשם יתברך מניח כל העליונים ומלאכים ושרפים ורוצה דוקא בעבודת בני האדם הגשמיים, כן כל מה שהמדרגה נמוכה ופחותה ביותר, כשמתעוררים משם באיזה התעוררות כל שהיא, נעשה מזה שעשועים נפלאים.
 


אלי היקר, גדול אתה
עד אין חקר
וטוב עד אין סוף.
זכני ברחמיך הרבים להיות כרצונך
להיטיב, לרחם, לאהוב את הכל
ללכת בדרכיך ולהתדמות לך.
לזכות גם אני לאהבתך הנצחית.

 


בכל יום עליך לראות את עצמך כאילו נולדת בדיוק ביום הזה, עליך להרגיש כאילו אין לך בעולם הזה אלא את אותו היום בלבד.
 
   פרפראות לחכמה - ענייני הפורים
סימן י' אות י"ב
 
שם אות ח', כי המן בחינת עבודה זרה וכו', היינו כמבואר בתיקונים שקליפת המן הוא בחינת אל אחר וכמובא שעמלק הוא גימטריא אל אחר, שזה בחינת הגאוה של המן ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, דכתיב (שמות ל"ד) לא תשתחוה לאל אחר, ועיקר כחו של מרדכי היה על ידי שנולד מבנימין כמובא בדברי רז"ל, כי כבר נתבאר לעיל שבנימין רומז על גאוה שזה בחינת ואת בנימין תקחו הנ"ל, על שם שנולד בארץ ישראל שגבוה מכל הארצות ויש לדקדק איך מרמזין מדת הגאוה בשם בנימין הצדיק ובקדושת ארץ ישראל, אך הענין הוא כי באמת יש בחינת גאוה דקדושה שצריכין להשתמש בה לפרקים שזה בחינת חרב הגאוה, בכדי להכניע בה הבעלי גאוה דסטרא אחרא המתגברים בגאוותם נגד הקדושה, או על כל פנים להיות נמלט מהם ולבלי להיות נכנע לפניהם חס ושלום, ומי שנתבטל כנגדם ונכנע לפני גאוותם הרעה זה בחינת משתחוה לאל אחר חס ושלום, כי הוא נותן להם כח ותוקף על ידי ענוותנותו הפסולה שהיא תכלית הגאוה, כי על ידי זה מתגאה אחר כך נגד אנשי אמת שהיה צריך באמת להיות נכנע לפניהם ולהתבטל כנגדם ודבר זה הוא בכלליות ובפרטיות, ומובן בדברי רז"ל בכמה מקומות וזאת הגאוה דקדושה הוא בחינת בנימין שנולד בארץ ישראל שגבוה מכל הארצות, וזה בחינת ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, כי התחזק עצמו בכח הגאוה דקדושה לבלי להשתחוות לפני המן שעשה עצמו עבודה זרה, וזה היה תיקון למה ששגה שאול קצת בענין זה, שזה בחינת מה שאמר לו שמואל הנביא הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וכו', ויש בזה להאריך קצת ומובן ממילא וזהו שאמרו רז"ל (מדרש רבה אסתר פרשה ה) שתשובת מרדכי היתה באשר שזקנו נולד בארץ ישראל ולא השתחוה לעשו, וזה מכוון ממש לענינינו ועל כן התגרה המן בישראל ורצה לכלותם חס ושלום, כי הגאוה הוא סטרא דמותא ומי שנכנע ונתבטל לפניהם הוא גרוע ממת חס ושלום, ומי שאינו רוצה להתבטל כנגדם הם מתגרים בו עד למות חס ושלום, ועל כן הפיל פור בחודש אדר שמת בו משה, כי משה מבטל העבודה זרה כי הוא עניו מאוד כנ"ל, ועיין מדרש רבה נשא פרשה י"ג גאות אדם תשפילנו זה עמלק וכו', מבואר שעמלק הוא בחינת גאוה כנ"ל:
 
אות יג
 
שם, מרדכי מר דרור לשון חירות זה בחינת ידים כמו שכתוב דודי שלח ידו מן החור וכו' היינו כי חור הוא לשון חירות, כמו חורי הארץ וכן בני חורין, כי מחמת שאין להקליפות אחיזה כל כך בהידים כנ"ל, על כן הם בחינת חירות, וגם כי הם סמוכים להרוח שבלב שהוא בחינת (פתח אליהו) בינה לבא בחינת יובל שהוא חירות, כמו שכתוב (ויקרא כ"ה) וקראתם דרור בארץ:
 
אות יד
 
שם וזה לשון פורים היינו ביטול העבודה זרה, כמו שכתוב (ישעיה ס"ג) פורה דרכתי לבדי וכו' כי כבר נתבאר שעיקר אחיזת הקליפות הוא מבחינת הדינין שבבחינת רגלין, ועל כן נקראין פורה שמרמז על תוקף הדינין, כמבואר בפרי עץ חיים בכוונות מוצאי שבת ועל כן לעתיד שיתתקנו הרגלין בתיקון שלם כידוע, ויתמתקו הדינין מעל ישראל ואז יתהפכו הדינין על העכו"ם להכניעם ולבטלם, וזה שכתוב פורה דרכתי דייקא, וכן (שם) ואדרכם באפי וארמסם בחמתי, היינו על ידי בחינת רגלין וזהו שאמרו רז"ל (מגילה ט"ז) שאמר מרדכי להמן אבל העכו"ם, ואתה על במותימו תדרוך דווקא וזהו סוד פורים על שם הפור, כי פור המן נהפך לפורינו, היינו מה שהוא רצה לינק מהדינים שהם בחינת פור, ולהתגבר בזה על ישראל ולבסוף נהפכו הדינים עליו, עד שנתבטל העבודה זרה של המן בבחינת פורה דרכתי וכו':
 
אות טו
 
(שם ועל ידי הארת מרדכי ואסתר נתבטלו הכפירות עיין מדרש רבה שיר השירים בפסוק זאת קומתך וכו' אימתי נעקר יצר עבודה זרה, רבי בניה אומר אלו מרדכי ואסתר וכו' עיי"ש):
 
סימן ט"ו
 
בסימן י' מדבר מענין שעיקר גדולתו של הקדוש ברוך הוא, הוא שגם העובדי כוכבים ידעו שיש אלקים שליט ומושל, וזה אי אפשר כי אם על ידי שמעלין התפלה מבחינת הר ושדה לבחינת בית, שזה בחינת יעקב ושזה בחינת (תהלים מ"ח) גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו הר קדשו וכו' וענין זה אי אפשר להעשות כי אם על ידי צדיקי הדור, כי עיקר התפלה אינם יודעים כי אם צדיקי הדור וכו' עיין פנים וענין ביטול הגאווה שהוא עבודה זרה, העיקר הוא על ידי התקרבות לצדיקים וכו', והצדיק הוא בחינת קוצא דאות דל"ת, שממנו דל"ת רוחות בחינת מארבע רוחות באי הרוח וענין בתרועה דאיהי רוחא איתעביר אל אחר, וענין האי רוחא נשיב בשית פרקין דדרועין ובשית פרקין דשוקין, שזה בחינת ריקודין והמחאת כף, שעל ידי זה נמתקים הדינים ונמשכים חסדים, ואז הרגלין הם בחינת (שמואל א' ב) רגלי חסידיו ישמור, בחינת (ישעיה נ"ה) חסדי דוד הנאמנים והידים הם בבחינת (שמות י"ז) ויהיו ידיו אמונה וענין מה שיש בהתורה נגלה ונסתר, שהם גם כן בחינת ידין ורגלין וענין משה רבינו עליו השלום וענין מרדכי ואסתר, וענין פורים שהוא על שם ביטול עבודה זרה כמו שכתוב (ישעיה ס"ג) פורה דרכתי לבדי, וענין אסתר ברוח הקודש נאמרה וענין עומר שעורים וענין מה שעל ידי ביטול הגאווה ועבודה זרה, על ידי זה החכמה על תיקונה, ועל ידי זה יחיה ויאריך ימים כמו שכתוב (קהלת ז) החכמה תחיה וכו' וענין שכשנשבר הגאווה אז מכירין אפילו אלו שהם מסיטרא דמותא את גדולת הבורא יתברך וענין מה ששורש התשובה הוא בראש חודש, וענין יוסף הצדיק דכתיב ביה (בראשית מ"א) ובלעדיך לא ירום איש את ידו ואת רגלו, כי בלעדי בחינת יוסף שהוא הצדיק, אי אפשר להעלות ולהרים את הידים והרגלים וכו', ועין פנים עוד:
 
סימן י"ז אות ב
 
שם במאמר הנ"ל אות ה"א, וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי, מרדכי הוא בחינת הכפירה בעבודה זרה כמו שכתוב (אסתר ב) איש יהודי כמאמר רבותינו ז"ל (מגילה י"ג) כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי וכו' נראה לעניות דעתי בדרך אפשר, כי זה הצדיק שעוסק לגלות ההתפארות שהשם יתברך מתפאר עם ישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות, ואפילו בפחות שבישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו כי נקרא פושע ישראל, יש בו התפארות פרטי שהשם יתברך מתפאר עמו בפרטיות וכן בפרטי פרטיות כי יש לפעמים שאיזה פחות שבישראל עושה ניענוע עם הפאה שלו, והשם יתברך יש לו התפארות גדול גם מזה וכו' כמבואר באות א' והצדיק הזה בעצמו הוא בחינת מרדכי שנקרא איש יהודי על שם שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, היינו כי הוא מגלה ומודיע זאת, שמה שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה ל"ו) כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, כי ישראל עלו במחשבה תחילה וכן כל כיוצא בזה שאמרו רבותינו ז"ל בשבח מעלת קדושת ישראל, אין כוונתם רק על הצדיקים והגדולים שבישראל לבד, רק אפילו הפחות שבישראל כל שכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, ושם ישראל נקרא עליו, והשם יתברך מקבל התפארות ממנו ועיין לקמן באות וא"ו, ובשם ישראל יכונה אלו הגרים כי אף על פי שאינם בתולדה מעדת ישראל, אף על פי כן מאחר שגיירו עצמן וכפרו בעבודה זרה, גם הם מכונים בשם ישראל אך יש טוב כזה שהוא גם כן בחינת חלקי נשמות ישראל שכבוש תחת יד העכו"ם, שזה בבחינת ישראל שנטמעו בין העכו"ם, ואז הטוב הזה בתחילתו הוא זוכר את מעלתו שבא ממקום קדוש ועליון מאוד, אך אחר כך הם מתגברין על זה הטוב עד שכובשין אותו תחת ידם, עד שנתפס ונקשר אצלם כל כך עד שהטוב בעצמו שוכח את מעלתו, כמבואר באות ו', ואז הטוב הזה אין יכולין לקרותו גם בשם כופר בעבודה זרה, כי נתפס ונקשר אצלם מאוד, ונטמע בין העכו"ם ממש אך אף על פי כן, מחמת שבעצם שורשו הוא טוב והוא מחלקי נשמות ישראל, על כן אינו כופר לגמרי חס ושלום באלקותו יתברך, רק שהוא מאמין בעבודה זרה גם כן, כמובן לקמן ממה שכתב לתקן עולם במלכות שדי זה בחינת תשובה וכו', ששב בתשובה על פגם עבודה זרה וכו', כי יש די באלקותו לכל בריה ואין צריך לשום עבודה אחרת וכו' מובן מזה שמקודם ששב בתשובה לא היה די לו באלקותו, אלא היה תועה חס ושלום גם אחר עבודה אחרת שהוא בחינת עבודה זרה (ואפשר שזה בעצמו גם כן ענין בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי וכו' שמובא בתחילת אות ד', ורבותינו ז"ל במנחות דף ק"י דרשו על זה דקרו ליה אלהא דאלקייא, היינו כי הסטרא אחרא והקליפות אין להם שום חיות מעצמן, רק ממה שיש להם איזה יניקה מניצוצי הקדושה שנתפסו ונכבשו ביניהם שהם בחינת חלקי נשמות ישראל, על כן מחמת זה אין יכולים לכפור לגמרי חס ושלום באלקותו יתברך, רק שמתעים גם אחר עבודה אחרת ואין די להם באלקותו יתברך, ותועים אחר העבודות זרות ועובדים להם ומקטירים להם ומגישים להם לעשותם אמצעי חס ושלום, כפי טעות שטות דעתם כידוע כל זאת מדברי הקדמונים ז"ל)
 
סימן נ"ו
 
אות ג
 
שם, בענין מה שעל ידי עסק התורה שעל ידי זה ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות והאריכות ימים הזה הוא בעצמו בחינת הדעת ועל ידי זה הדעת נתגלין ההסתרות וכו' כמבואר שם בפנים רוצה לומר כי המלכות דקדושה הוא בחינת סוף דבר כמבואר באות ח' לקמן וכידוע, וממנה מקבלין חיות כל המדריגות התחתונות והנמוכות מאוד אפילו אותן שהם בבחינת הסתרה שבתוך ההסתרה בבחינת (תהלים ק"ג) ומלכותו בכל משלה כידוע, רק מחמת שכשהמלכות היא בבחינת קטנות ואין מתגלה בה אור המדריגות העליונות על כן יכולין אז ההסתרות להתגבר ולהעלים אורה לגמרי וכשהצדיק שהוא בחינת מרדכי ממשיך על ידי עסק התורה שלו אור הדעת והשכל שהוא בחינת אריכות ימים לתוך המלכות, על ידי זה מאיר אור המלכות באור גדול עד שמאיר אור הדעת הזה גם בתוך כל המדריגות התחתונות שמקבלין חיות מהמלכות, ועל ידי זה נתגלין כל ההסתרות ונעשה מהם תורה כמבואר בפנים:
 
אות ד
 
שם, ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים מפרש בג' בחינות, יש שנשו וקפצו ממקומו של עולם, ויש שהם בחינת שכחה מלשון (בראשית מ"א) כי נשני אלקים וכו', ויש שהם בבחינת (ירמיה נ"א) נשתה גבורתם וכו' עיין רש"י פרשת וישלח על פסוק על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה כלל שם שלשה בחינת הנ"ל יחד וכתב שם ולמה נקרא שמו וכו' לפי שנשה ממקומו ועלה והוא לשון קפיצה, וכן נשתה גבורתם וכו', וכן כי נשני אלקים וכו', והוא מימרא דר' יהושע בן לוי במס' חולין דצ"א רק שם אינו מביא הפסוק כי נשני וכו' רק שנשה ממקומו ועלה, וכן הוא אומר נשתה גבורתם היה לנשים ולהבין כוונת רבינו ז"ל שפירש בג' בחינת הנ"ל נראה לעניות דעתי פשוט, כי רבינו ז"ל ביאר לעיל ענין הסתרה והסתרה שבתוך ההסתרה כי עבר ושנה נעשה לו כהיתר וכו' וזה בחינת הסתרה אחת וכו' ואז קשה גם כן מאוד למצוא את השם יתברך מאחר שכבר נעשה לו כהיתר אבל על כל זאת אפשר לייגע ולחתור עד שימצא אותו יתברך שמו, אך אם חס ושלום אחר שעבר ושנה עושה יותר עבירות חס ושלום אזי נסתר ממנו, אפילו זאת שידע שנעשה לו כהיתר רק שאיננו יודע כלל משום נידנוד עבירה והכל הוא ישר בעיניו וזה בחינת הסתרה שבתוך הסתרה וכו' ובאמת גם שם מלובש השם יתברך וכו' רק שעל ידי ריבוי העבירות הפך דברי אלקים חיים לגמרי וכו', על כן צריך לגלות ההסתרות הנ"ל והנה לפי זה צריכין להבין באיזה בחינה היה קודם זה, כי הלא עבר ושנה שאז נעשה לו כהיתר אז הוא בחינת הסתרה אחת, ומאיזה בחינה בא העבירה ראשונה שעבר בפעם הראשון שאז לא נתהפכו עדיין הצירופין אצלו ולא היה עדיין בבחינת הסתרה, אם כן מהיכן בא לעבור על מצוות ה' חס ושלום ומוכרח לומר שאף על פי שידע אז עדיין שהוא עבירה, אף על פי כן נדמה לו שנשתה גבורתו ואין לאל ידו להתגבר על יצרו ובאמת זה גופא גם כן בחינת הסתרה, כי כבר אמר השם יתברך (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ ואתה תמשול בו אם תרצה תתגבר עליו וכמו שאמרו רז"ל ובאמת אמרו רז"ל בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו' רק שאז בפעם ראשונה אין ההסתרה מצד הסתרת השם יתברך והתורה שנסתרו ממנו חס ושלום, רק אזי ההסתרה הוא רק מצדו שנסתר ממנו כחו ובחירתו שנדמה לו שאי אפשר לו להתגבר על יצרו (ועיין בקידושין דף מ"ח) ונגד זה חישב רבינו ז"ל ג' בחינות נשים, א' אלו שנשו וקפצו ממקומו של עולם ונתרחקו מהשם יתברך, היינו אלו שהם בבחינת הסתרה שבתוך ההסתרה שהכל נעשה ישר בעיניו חס ושלום כנ"ל ויש שכבר היו קצת אצל השם יתברך רק שכבר שכחו אותו ית' וזהו בחינת נשים לשון שכחה רוצה לומר אלו שהם בבחינת הסתרה אחת בחינת נעשה לו כהיתר, שאף על פי כן מבלבל אותו קצת עדיין חשש איסור רק שנעשה לו כהיתר שזה בחינת שכחה ויש שגם עתה זוכרים את השם יתברך רק שנשתה גבורתם וכו', היינו קודם שעבר ושנה אז ההסתרה שלו הוא רק בבחינת זו שנשתה גבורתו וכו' כנ"ל (ומחמת שהנגיעה בכף ירך יעקב בגיד הנשה מרמז על שפלות מדריגת הקדושה בזמן הגלות, שאז עיקר זמן ההסתרות בחינת (דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר פני, שזה בחינת מה שאמרו רז"ל (זוהר ח"א ק"ע:) שגיד הנשה מרמז על תשעה באב, שאז עיקר זמן התגברות ההסתרות, על כן רמזו רז"ל בזה כל הבחינות הנ"ל) ומרדכי שהוא הצדיק שזכה לבחינת המלכות הנ"ל, הוא עוסק לגלות כל הסתרות הנ"ל לכל אחד לפי בחינתו, והכל על ידי עסק התורה שלו כנ"ל וכמבואר בפנים (ועיין עוד מענין התגברות היצר הרע על האדם בפעם הראשון בספר זוהר הרקיע על הסבא דמשפטים):
 
אות ח
 
במאמר הנ"ל אות ב' שהמלכות יהיה אצלו בן חורין שזה בחינת מרדכי מר דרור וכו' יש לומר שמרמז בזה שהמלכות דקדושה מקושרת בבינה שהוא בחינת יובל הגדול בחינת דרור וחירות, שזה בעצמו גם כן בחינת החיות שצריך להמשיך לתוך המלכות, כי בינה הוא חיי המלך כידוע וכמובן גם אחר כך באות ג' וכפי המבואר לעיל וכן מובן מזה קצת מה שבמגילת אסתר מתחיל הסיפור ממלכות אחשורוש וכו', ואיך ששלח כתבים אחר כך (אסתר א) להיות כל איש שורר בביתו וכו', כי כל ענין מגילת אסתר הוא איך שהמלכות דסטרא אחרא בחינת המן עמלק התגרה מאוד במרדכי שהוא בחינת מלכות דקדושה, בפרט בעת תוקף ההתגברות של ההסתרה שבתוך הסתרה עד שנלקחה אסתר לבית המלך וכו', והשם יתברך היה בעזרינו והפך ההסתרה לדעת וכו', עד שדייקא על ידי זה שנלקחה אסתר לבית המלך היה כל הנס של פורים עד (שם ח) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן וכו' וזה שמתחיל לספר איך שגברה אז ההסתרה, והתגבר בחינת מלכות דסטרא אחרא בחינת מלכות אחשורוש, וכמאמר רז"ל (מגילה י"ט) כשבת המלך וכו' על כסא מלכותו, שמנה וטעה וסבר שכבר כלה זמן ההבטחה של בנין בית שני ושוב לא יבנה חס ושלום ועל זה עשה משתה גדול וכו' רק מחמת שהשתמש עם המלכות רק להנאתו ולצרכו, והיה המלכות בידו כעבד למלאות תאוותו, שזה ענין המלכות דסטרא אחרא היפוך בחינת המלכות דקדושה שהוא רק לעבודת השם יתברך וכו', על כן שלח אחר ושתי בשביל תאוותו להתפאר ביופיה לפני העמים והשרים, והיא לא רצתה לבוא אליו ובזיתה אותו בדברים מגונים, ועל ידי זה נתבלבלה כל הסעודה, ונראה אז בחוש שהמלכות דסטרא אחרא אין בה ממש, כי הלא הוא מולך בכיפה ולבסוף אין לו ממשלה אפילו בביתו על אשתו, שזה בחינת הכתבים ששלח אחר כך, להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו (כי עיקר המלכות והממשלה הוא על ידי דיבור בבחינת מלכות פה), ושחקו ממנו הכל כמאמר רז"ל (מגילה י"ב:) אלמלא אגרות הראשונות וכו' וזה היה סיבה להצלת ישראל והתגברות בחינת המלכות דקדושה שיש בכל אחד מישראל בבחינת (אסתר ט) ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם וכו':
 
אות י
 
שם באות ה', המלכות דקדושה הוא בחינת סוף דבר כי היא בחינת מדה האחרונה מהעשר ספירות והיא בחינת מאסף לכל המחנות דקדושה, כי הצדיק הזה שהוא בחינת מלכות דקדושה הוא עוסק לגלות כל הסתרות ואת כל ני ישראל יכנס אבל המלכות דסטרא אחרא היא להיפוך, כי כל עסקו להגביר ולהגדיל בחינת ההסתרות ולתפוס על ידי זה ניצוצות הקדושה, שהם בחינת חלקי נשמות ישראל לתוך רשתו ומצודתו ומחמת שהוא מתיירא שלא יוציאו בלעו מפיו, על כן הוא מתגבר ומאסף ממון וכו', והניצוצות הקדושות שהם אלו הנפשות שנלכדו במצודתו, קצת קשה להם לצאת משם מחמת שמתבטלין לגבי רבוי הממון שאצלו, בפרט כי בהממון בעצמו יש גם כן בחינת ניצוצי הקדושה גוונין עילאין וכו', ועל ידי זה מתגבר המלכות דסטרא אחרא על אלו הנפשות בתאוות הממון והעשירות, שעל ידי זה עיקר התגברות ההסתרה שבתוך הסתרה שמתגבר על אלו הנפשות אך אף על פי כן יש כח במלכות דקדושה בחינת מרדכי, על ידי עסק התורה שלו להוציא ממנו כל הממון וכל הניצוצות הקדושות שבלע וכמו שיש לו כח להפוך כל ההסתרות לדעת כנ"ל, כמו כן הוא מוציא ממנו כל העשירות (שעל ידי זה מתגברת ההסתרה ביותר כנ"ל) ומהפכו לדעת, כי עושה ממנו תורה שנקראת (משלי ל"א) אשת חיל נראה לעניות דעתי שמרמז בזה כי אחר שנתגלה ההסתרה שבתוך ההסתרה ונתהפך לדעת נעשה ממנה דייקא סתרי תורה, ואז נקראת אסתר על שם סתרי תורה, ואז המלכות בבחינת (משלי י"ב) אשת חיל עטרת בעלה כידוע ובפשיטות רוצה לומר כי מחזיק בהעשירות זה לומדי תורה ועיין במאמר פתח ר' שמעון סי' ס' שיש בחינת התבוננות כזה בהתורה שצריך לזה עשירות גדול והון רב נמצא שעל ידי שמוציא ממנו העשירות על ידי זה בעצמו נתרחב דעתו ביותר עד שיכול להשיג סתרי תורה ועיין זוהר בראשית כ"ו ע"ב מחנה דן שהיה לצד צפון שמשם בחינת עשירות, ובזה תבין ביותר קשר הענין המבואר בפנים:
 
סימן נ"ח נ"ט אות ו
 
שם אות ט', כי הגדולה של הכשרי הדור הוא כלי אל התחדשות התורה וכו' אולי רוצה לומר על דרך שאמרו רז"ל אין כבוד אלא תורה וכמובא בסי' ל"ז עוד יש לומר שסוד מאמר זה נוגע לענין, מה שכשזכו מרדכי ואסתר (שהיו מבחינת משה כמובן בדברי רז"ל וכן במאמר משפטים סי' י) להכניע קליפת המן עמלק, אז קבלו ישראל התורה מחדש ובאהבה גדולה כמו שאמרו רז"ל (אסתר ט) הדר קבלוה וכו' וגם על המגילה בעצמה דרשו ז"ל (מגילה ט"ז:) דברי שלום ואמת כאמתה של תורה, שכל זה בחינת התחדשות התורה שהיה אז וכל זה היה על ידי גדולת מרדכי ואסתר כמו שכתוב (אסתר י) ופרשת גדולת מרדכי וכו' והאיש מרדכי הולך וגדול, עד שכל ישראל זכו אז לגדולה וכבוד גדול כמו שכתוב וכל שרי המלך וכו' מנשאים את היהודים וכו', ונאמר ליהודים היתה אורה וכו' ויקר וזה שאמרו רז"ל (אסתר ח) אורה זו תורה היינו בחינת התחדשות התורה הנ"ל, ושמחה זה יו"ט היינו בחינת הארת שבת שהוא תחלה למקראי קודש בפרשת המועדים, ועליו נאמר וביום שמחתכם כמו שדרשו רבותינו ז"ל בספרי וששון זו מילה בחינת ברית ויקר אלו תפלין שנאמר וראו וכו' היינו בחינת הגדולה והכבוד כנ"ל:
 

0544-525396 | 03-9091753




תיקון הכללי
להפצה בשקל
תיקון הכללי להפצה בשקל