x
קבלו את העלון
אור הגנוז בדואר חינם*

הרשמו וקבלו פעם בחודש את העלון הצבעוני של רבי נחמן מברסלב בדואר חינם.
*המנוי מוגבל בזמן ובכמות משתתפים כפי שיתאפשר.



לסיום הרשמה לחץ כאן לאימות נתונים!

בס"ד
רדיו ברסלב

מדבקות משמחות




פייסבוקברסלב

פוסטרים להורדה









 
המחשבה ביד האדם להטותה לאן שרוצה, כי שתי מחשבות ביחד אינן יכולות לדור במוחו, על כן אם האדם חושב מחשבות טובות , באותה השעה אינו יכול לחשוב מחשבות רעות.






ברסלב, נחמן, התבוננות, התבודדות, להורדה, לצפיה , מדבקות , ספרים
אור הגנוז ברסלב, אור הגנוז, אהרן ישכיל, פורום ברסלב, אמונה, נסיעות לאומן,
טיסות לאומן, אומן ראש השנה, רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן, רבינו, רבי נתן מברסלב,
רבי נתן, המוהרנ"ת, הרב ארוש, המימד הנוסף, מודעות עצמית

ליבו של כל אדם צריך להיות מואר בידיעה שהשם יתברך איתו עימו ואצלו תמיד עליו לדעת ולזכור שמלוא כל הארץ כבודו.


 כמו שהשם יתברך מניח כל העליונים ומלאכים ושרפים ורוצה דוקא בעבודת בני האדם הגשמיים, כן כל מה שהמדרגה נמוכה ופחותה ביותר, כשמתעוררים משם באיזה התעוררות כל שהיא, נעשה מזה שעשועים נפלאים.
 


אלי היקר, גדול אתה
עד אין חקר
וטוב עד אין סוף.
זכני ברחמיך הרבים להיות כרצונך
להיטיב, לרחם, לאהוב את הכל
ללכת בדרכיך ולהתדמות לך.
לזכות גם אני לאהבתך הנצחית.

 


בכל יום עליך לראות את עצמך כאילו נולדת בדיוק ביום הזה, עליך להרגיש כאילו אין לך בעולם הזה אלא את אותו היום בלבד.
 
   רבי נחמן מטשערין - קורות חייו
ר' נחמן נולד בשנת תקפ"ה לאביו ר' צבי אריה, בנו של ר' אהרן רבה של העיר ברסלב, שהיה מבחירי תלמידיו של רבי נחמן מברסלב.
 
התפרסם בצעירותו לגאון ומעמיק, ובעודו צעיר מבן 20 כבר הוכתר לרבה של העיר טשערין שבאוקראינה.
 
התקרב בילדותו לר' נתן שטרנהרץ, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, כשנשלח על ידי אביו ללמוד אצלו תורה. היה מחביבי תלמידיו של ר' נתן, שאף כיבדו מאד למרות גילו הצעיר, והתבטא כי מה שרבי נחמן השתמש בזכות אבות בשביל לקרב את סבו ר' אהרן, היה עיקר כוונתו לנכדו ר' נחמן מטשערין.
 
ר' נחמן קיבל מר' נתן את ה"תורה שבעל פה" של ברסלב, שיחות וסיפורים שמעולם לא הועלו על הכתב, והיה לדמות מפתח בכל מה שקשור למסורת מר' נחמן מברסלב. בספרו "פרפראות לחכמה", הפירוש הראשון על ליקוטי מוהר"ן של ר' נחמן מברסלב, מביא ר' נחמן מטשערין את סיפורה של כל תורה ותורה שמופיעה בליקוטי מוהר"ן, כפי שקיבל זאת מר' נתן בעל פה, או כפי שכתב ר' נתן בספר חיי מוהר"ן שהיה אז בכתב יד מופקד בידיו של ר' נחמן.

תשע שנים חלפו מאז נישואי רבי צבי אריה – בנו של רבי אהרן מברסלב תלמיד רבינו – עם בתו של רבי חיים שרה`ס, אף הוא תלמיד רבינו – ועדיין לא נפקדו בבנים.

בצר לה, באה זוגתו בבכייה לפני מוהרנ"ת, והוא הבטיחה כי קרובה ישועתם לבוא.

ואכן, בשנת תקפ"ה, זמן קצר בטרם מלאו עשר שנים לנישואיהם, נולד להם בן, ונקרא שמו `נחמן` – על שם רבינו הקדוש.

 מילדותו ניכרו בו כוחות התמדה וזיכרון בלתי מצויים, ויומם ולילה לא מש מאהלה של תורה.

בהיותו כבן עשר, הגיע באחד הימים לבית הכנסת, מוכר ספרים, עם סחורתו. עיין הנער באחד מספרי השו"ת מהחל ועד כלה. אחר שאל את המוכר למחירו. המחיר שננקב, גבוה היה מיכולתו, והוא ביקש מהמוכר להוזילו, בהוסיפו: הרי בלאו הכי הספר כבר אצור בזיכרוני"... המוכר לעג לדברי הנער הצעיר, ואז, לתדהמתו, החל העלם חוזר בעל-פה על תשובה הלכתית ארוכה מהספר, שהתפרסה על פני חמש עשרה דפים, בלי לדלג על שום פרט.

כשהגיעו הדברים לאוזני אביו רבי צבי אריה, רבה של ברסלב, גזר עליו שלא לחזור על הדבר, מחשש עין הרע.

בין השנים תקצ"ו-תקצ"ח, שהה מוהרנ"ת בנמירוב, בעקבות גירושו מברסלב על ידי השלטונות. באותה תקופה נהג רבי צבי אריה לשלוח את שני בניו: נחמן, בן האחת עשרה, ואחיו הצעיר חיים – לנמירוב, על מנת שיקבלו תורה ודעת מפי מוהרנ"ת.

כך זכו השניים לצמוח בצילו של האשל הגדול, והיו לגדולים בתורה ויראה.

כשנסתלק רבה של טשערין, רבי שמואל יצחק, מתלמידי רבינו, היה רבי נחמן אברך בשנות העשרים. החסידים בטשערין פנו אליו בבקשה שיבוא לכהן כרב במקומו, אולם הוא סרב בתוקף. אמו, ביודעה את מצבו החומרי הקשה, ביקשה מרבי נפתלי תלמיד רבינו לדבר על לב בנה שיסכים לקבל את הרבנות. כששאל אותו רבי נפתלי לסיבת סירובו, ענה: "חשקה נפשי בתורה ובעבודה, ואיני חפץ לשאת עלי עול של קהילה".

השיב לו רבי נפתלי: "כל שעליך לעשות הוא, לשבת וללמוד כהרגלך, ואם יבוא אדם וישאלך שאלה בהלכה שתדע להשיב עליה – מדוע שלא תשיב לו?"

רבי נחמן הסכים לדבריו, אך תנאי התנה עם אנשי עירו, כי יצרפו אליו מורה-צדק שיענה לשאלות יומיומיות, ורק שאלות מורכבות יופנו אליו. כמו כן לא יערך סידור גט בלעדיו. מלבד זאת, בכל כיבוד שהוא, כסידור קידושין וכדומה, יכובד המורה-צדק.

מאז, כיהן כרבה של טשערין במשך ארבעים שנה ויותר, כשבכך הוא ממשיך שושלת של חמישה עשר דורות של מורי הוראה בישראל.

למרות גאונותו העצומה, נהג בפשיטות רבה, וכאשר רצו לכבדו בכיבודים שונים בבואו לאומן לראש-השנה, סרב באומרו: "את הרבנות – השארתי בטשערין". הוא גדר את עצמו שלא לפסוק הלכות בהיותו מחוץ לעירו.

פעם שלח רב העיר קרימנטשוק את רבי אברהם שטרנהרץ לומר לסבו הרב מטשערין בשמו: `גדול בתורה כמוך צריך לחבר ספרי שו"ת בהלכה`.

כשמסר רבי אברהם את הדברים לסבו, הראה לנכדו גיליונות שלמים עם שאלות ותשובות בהלכה שאותן כתב, ואמר לו: "האמן לי, ביכולתי לחבר ספרי שו"ת, אבל אין עסקי בזה; מכין אני תשובות מסוג אחר – לשאלות שישאלו את האדם לאחר רדתו לקבר" ...

בשלושת שנותיו האחרונות היה משותק בכל גופו, ולמרות זאת, בהתקרב ראש-השנה ביקש מבניו שייקחוהו לאומן, כשהוא מזכיר את דברי הגמרא המובאים בתורה ד ב`ליקוטי מוהר"ן` ח"א: "ושדיוהו לגודא" – השליכו אותו לצדיק!

בערב פורים תרנ"ד ביקש מנכדו רבי אברהם שטרנהרץ שילמד לפניו את התורה "דרשו ה` ועוזו" (שם לז) ותוך כדי הלימוד נסתלקה נשמתו לשמי מרומים.


הערכת אנ"ש אליו

כבן זמנו של ר' נחמן חזן, אם כי צעיר ממנו, העריכו חסידי ברסלב את הרב מטשערין. יחד עם ר' אברהם בער, נכדו של רבינו, הוא היה אחראי למינויו של ר' אברהם שטרנהרץ כשליח ציבור לתפילות ראש השנה. בכל זאת, כאשר נסע לאומן לראש השנה, לא ציפה לזכות בטיפול מיוחד בשל מעמדו, וגם לא היה מרשה דבר כזה אם התגלה. "באומן, כולנו שוים" אמר. "כשאני יוצא להשתתף בקיבוץ ראש השנה, אני משאיר אחרי את מעמדי וסמכותי כרב".

רבי נחמן ב"ר צבי אריה גולדשטיין מטשעהרין תקפ"ה – תרנ"ד (1894-1825) 
הוא גדל בברסלב אצל אביו הגדול ר' צבי אריה שהיה בנו של ר' אהרן תלמידו של רבנו ורב בברסלב. לאחר פטירתו של אביו רבי צבי אריה כיהן רבי חיים כרב בברסלב, ואילו רבי נחמן נתמנה לכהן כרב בטשערין עוד לפני שנתו העשרים, ר' נחמן היה מכונה בפי כל בחיבה "דער טשערינער רב" (הרב מטשעהרין").
היה תלמיד חכם מופלג בעודו נער, בתחילת דרכו לא היה מקורב כל כך למוהרנ"ת, עד שפעם קרא לו מוהרנ"ת ואמר לו: "דע לך שבהחלט יתכן שרבנו השתמש עם זכות אבותיו להביא את סבך לכהן בברסלב - רק למענך"!
לאחר פטירתו של מוהרנ"ת, התחרט על שלא שאב ממנו מספיק, והשקיע עצמו בכתבי מוהרנ"ת, הוא ערך ליקוט הנקרא ליקוטי עצות המשולש המבוסס על ספרו של מוהרנ"ת "ליקוטי עצות" וספרו "ליקוטי הלכות". הרב מטשעהרין היה הראשון שהחל בכתיבת פירושים על תורות רבנו,ובכך תרם לפתוח אפיקים נרחבים גם בפני אנשים מן השורה. היה בקי נפלא וחיבר כעשרים חיבורים, חלק מתוכם ראו חסידי ברסלב רק בכתב יד טרם אבדו. חיבוריו הנותרים החשובים ביותר כוללים את החיבור על ליקוטי מוהר"ן, לחיבור זה קרא "פרפראות לחכמה" ; רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות של רבנו, ומראה מקומות על ספר המידות. לא ניתן שלא להתפעל מגאונותו העצומה בתורה העולה מספריו. הוא גם ליקט את "לשון חסידים" ו"דרך חסידים"; תורות תלמידי הבעש"ט ותורות תלמידי המגיד ערוכים לפי נושאים על סדר הא"ב. מקובל כי את שני הספרים האחרונים ערך כתוצאה מרדיפות והשמצות חסרי שחר על חסידי ברסלב, בחיבורו הוא מצטט את גדולי תלמידי הבעש"ט וגדולי תלמידי המגיד המתייחסים לאותם נושאים שרבנו מתייחס אליהם וניתן לראות את הדמיון הרב שבין דברי תורותיהם לדברי תורות רבנו. כמו כן ליקט תורות על הזוהר (על דרך של לשון חסידים) אך כתב היד אבד.
מלבד גאונותו המופלאה גם נודע כמתמיד עצום. נוהג היה ללמוד פעמים רבות במשך כל הלילה. בהיותו רבה של טשעהרין, הזמינו אותו תמיד אנשי המקום לחתונות, אולם בדרך כלל לא הופיע והיה מנצל את אותו הלילה ללימוד תורה, פעם אחת החליט משמשו לא להעביר לו הזמנה לחתונה בידעו שבכל מקרה הרב לא הולך לחתונות, כשנודע לו הדבר, הקפיד הרב מאוד על משמשו וכך אמר לו: "כל פעם שיש חתונה בעיר ואני לא הולך, אני לומד כל הלילה, זאת מכיוון שאם הייתי הולך לחתונה, בלאו הכי לא הייתי ישן כל הלילה, עכשיו שלא נתת לי את ההזמנה מנעת ממני לילה שלם של לימוד!” 
לאחר שחיבר את ספרו "יקרא דשבתא" העוסק בקדושת השבת לאור התורות בליקוטי מוהר"ן אמר הרב מטשעהרין שהוא כבר לא מסוגל לישון בשבת. כי הרי נאמר "ושמרו בני ישראל את השבת" ושומר שישן מועל בתפקידו.
מלבד "יקרא דשבתא" הוא גם חיבר ספר "זמרת הארץ" העוסק בקדושת ארץ ישראל לאור תורות ליקוט מוהר"ן, וכן ספר "ירח האיתנים" על חודש תשרי, ואף הוא בנוי על תורות ליקוטי מוהר"ן.
הרב מטשעהרין היה צעיר מרבי נחמן מטולטשין. חסידי ברסלב החשיבו אותו מאד וכבדו אותו, למרות זאת כשהיה מגיע ל"קיבוץ" ראש השנה באומן, לא הסכים לשום גינוני כבוד: "באומן כולם שווים", היה אומר, "כשאני נוסע לקיבוץ של ראש השנה אני משאיר מאחרי את השררה והרבנות" 
בערב ראש השנה היה סובב ומביט בפניהם של חסידי ברסלב שהיו באים לקיבוץ באומרו שזהו ראיית פני הצדיק בימינו לאחר פטירת הרבי (התבוננות במכלול התלמידים הקשורים אליו מבטאים את פני הצדיק).
יש לציין כי ר' נחמן מטולטשין שהיה מתגורר באומן העריץ מאוד את הרב מטשעהרין ולא רצה לומר תורה בפניו מחמת הכבוד הרב שרחש כלפיו. אולם הרב מטשעהרין היה אומר כי בשבילו לשמוע את הר' נחמן מטולטשין הוא פירוש על הליקוטי מוהר"ן! (שיח שרפי קודש). הוא היה ממתין בחוץ עד שר' נחמן החל במסירת השיעור ואז היה 'מתגנב' ומאזין לשיעורו בשקיקה.

חיבוריו ופרסומיו

ר' נחמן היה סופר פורה ביותר וחיבר עשרות ספרים. במקביל גם פרסם והוציא לאור את כתביו של רבינו ר' נתן מברסלב.

חיי מוהר"ן. ספרו של ר' נתן מברסלב (על חייו של רבו ר' נחמן מברסלב) שלא הודפס בחייו מחשש לתסיסה שיגרום הספר בקרב המתנגדים לחסידות ברסלב. אחרי פטירתו של ר' נתן הועבר כתב היד לידי ר' נחמן מטשערין שפרסם את הספר שנים לאחר מכן, תוך שהוא משמיט סימנים אחדים מתוך הספר מחד, ומוסיף מאידך פרקים רבים ממה שקיבל מר' נתן בעל פה.
ימי מוהרנ"ת. ספרו הביוגרפי של ר' נתן מברסלב. בספר מספר ר' נתן על חייו, התקרבותו לרבי נחמן מברסלב, ההתנגדות שהתלוותה אליה, ועל נסיעתו לארץ ישראל. כתב היד של הספר נותר גנוז עשרות שנים עד שר' נחמן מטשערין הוציאו לאור.
ספר המידות עם מראי מקומות. ספר המידות הוא אחד מספריו של ר' נחמן מברסלב, שר' נחמן מטשערין הוסיף לו מראי מקומות.
ליקוטי עצות מהדורא בתרא. מהדורה חדשה של הספר ליקוטי עצות שכתב ר' נתן מברסלב על פי תורותיו של ר' נחמן בליקוטי מוהר"ן. ר' נחמן מטשערין הוסיף ללקט עצות גם מהספר שיחות הר"ן ומהספר סיפורי מעשיות, וצירפם לספרו של ר' נתן.
אוצר היראה (ליקוטי עצות המשולש). אחר שהוציא ר' נחמן מטשערין את הספר ליקוטי עצות מהדורא בתרא, הוא הוסיף ללקט עצות גם מספרי רבו ר' נתן מברסלב, וקיבצם יחד לספרו הגדול "אוצר היראה" בן ארבעה כרכים, שמשמש גם כקיצור לספר ליקוטי הלכות של ר' נתן.
עלים לתרופה. לאחר פטירתו של ר' נתן, סובב הרב מטשעהרין אצל תלמידיו ובניו, קיבץ את המכתבים שכתב ר' נתן, והדפיסם בספר "עלים לתרופה – מכתבי מוהרנ"ת".
פרפראות לחכמה. חיבורו המרכזי של ר' נחמן מטשערין (שעל שמו נקרא לפעמים בקרב חסידי ברסלב - "בעל הפרפראות"). הפירוש השיטתי הראשון על הספר ליקוטי מוהר"ן של ר' נחמן. בספר מובאים בין היתר סיפורים ושיחות שקיבל הרב מטשערין מרבו ר' נתן ושופכים אור על הבנת תורותיו העמוקות של ר' נחמן מברסלב. הפירוש הינו בסיס לפירושים האחרים שנכתבו במשך הדורות על הספר ליקוטי מוהר"ן.
רמזי המעשיות. הפירוש הראשון לסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב.
ליקוטי תפילות ותחנונים. כהשלמה לספרו של רבו ר' נתן מברסלב - ליקוטי תפילות, כתב ר' נחמן מטשערין תפילות לכל התורות בליקוטי מוהר"ן שר' נתן לא כתב עליהן תפילות. הספר הודפס בחיי המחבר, בשנת תרל"ו, ובשנים מאוחרות יותר הוא שולב במהדורות אחדות לתוך הספר ליקוטי תפילות של ר' נתן.
יקרא דשבתא. הספר מבוסס על שיחתו של רבי נחמן מברסלב, על פיו ניתן לפרש על פי כל תורה ושיחה של רבי נחמן, את כל התורה כולה. בספר מבקש המחבר להוכיח את אמיתות השיחה, כשהוא עובר מסימן לסימן בליקוטי מוהר"ן, ומפרש על פיו את כל ענייני השבת.
זמרת הארץ. הספר מבוסס על אותו רעיון של הספר יקרא דשבתא, כשהפעם הוא מבאר את ענייני ארץ ישראל, על פי כל סימן וסימן בליקוטי מוהר"ן.
ירח האיתנים. גם ספר זה מתבסס על העיקרון הנ"ל, כשהפעם מבאר המחבר את ענייני החגים של חודש תשרי, על פי כל סימן וסימן בליקוטי מוהר"ן. את הספר לא זכה המחבר לפרסם בחייו, והוא הועבר יחד עם הכתבים האחרים לנכדו ר' אברהם שטרנהרץ שפרסם את חלקו בשנת תשי"א, יחד עם ספרו טובות זכרונות.
נחת השולחן. גם ספר זה מתבסס על העיקרון הנ"ל, כשהפעם בא המחבר מכיוון שונה, ומפרש את כל הסימנים בשולחן ערוך על פי הסימן הראשון של ליקוטי מוהר"ן.
דרך חסידים ולשון חסידים. שני כרכים בהם ליקט הרב מטשערין מתורותיהם של גדולי החסידות בדורותיה הראשונים, על פי ערכים.
חלק ניכר מכתביו לא הספיק ר' נחמן להדפיס בחייו, והם נותרו בכתב יד. חלקם הודפסו לאחר פטירתו בידי תלמידיו, וחלקם נאבדו במלחמת השחרור, בעת בריחת נכדו ר' אברהם שטרנהרץ מביתו שבעיר העתיקה בירושלים. ספר אחד שניצל בחלקו והודפס על ידי ר' אברהם שטרנהרץ, הוא הספר "ירח האיתנים".


0544-525396 | 03-9091753




תיקון הכללי
להפצה בשקל
תיקון הכללי להפצה בשקל