x
קבלו את העלון
אור הגנוז בדואר חינם*

הרשמו וקבלו פעם בחודש את העלון הצבעוני של רבי נחמן מברסלב בדואר חינם.
*המנוי מוגבל בזמן ובכמות משתתפים כפי שיתאפשר.



לסיום הרשמה לחץ כאן לאימות נתונים!

בס"ד
רדיו ברסלב

מדבקות משמחות




פייסבוקברסלב

פוסטרים להורדה









 
המחשבה ביד האדם להטותה לאן שרוצה, כי שתי מחשבות ביחד אינן יכולות לדור במוחו, על כן אם האדם חושב מחשבות טובות , באותה השעה אינו יכול לחשוב מחשבות רעות.






ברסלב, נחמן, התבוננות, התבודדות, להורדה, לצפיה , מדבקות , ספרים
אור הגנוז ברסלב, אור הגנוז, אהרן ישכיל, פורום ברסלב, אמונה, נסיעות לאומן,
טיסות לאומן, אומן ראש השנה, רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן, רבינו, רבי נתן מברסלב,
רבי נתן, המוהרנ"ת, הרב ארוש, המימד הנוסף, מודעות עצמית

ליבו של כל אדם צריך להיות מואר בידיעה שהשם יתברך איתו עימו ואצלו תמיד עליו לדעת ולזכור שמלוא כל הארץ כבודו.


 כמו שהשם יתברך מניח כל העליונים ומלאכים ושרפים ורוצה דוקא בעבודת בני האדם הגשמיים, כן כל מה שהמדרגה נמוכה ופחותה ביותר, כשמתעוררים משם באיזה התעוררות כל שהיא, נעשה מזה שעשועים נפלאים.
 


אלי היקר, גדול אתה
עד אין חקר
וטוב עד אין סוף.
זכני ברחמיך הרבים להיות כרצונך
להיטיב, לרחם, לאהוב את הכל
ללכת בדרכיך ולהתדמות לך.
לזכות גם אני לאהבתך הנצחית.

 


בכל יום עליך לראות את עצמך כאילו נולדת בדיוק ביום הזה, עליך להרגיש כאילו אין לך בעולם הזה אלא את אותו היום בלבד.
 
   שאלות ותשובות על חסידות ברסלב
שאלות ותשובות על חסידות ברסלב - מאת הרב אהרן ישכיל
 
הקדמה

אברך ירושלמי תמים צעיר לימים קיבל רשיון נהיגה, שכר רכב וחשב לעצמו שנסיעת הבכורה מחוץ לעיר ראוי שתהיה למירון לרבי שמעון אך היות וכל נסיעותיו למירון היו באוטובוסים והדרך למירון לא היתה מוכרת לו היטב לכן שאל נהג מנוסה איך וכיצד לנסוע וההוא הדריכו בעל פה. וכך יצא מירושלים מצויד בהדרכה שאותה השתדל לשחזר במוחו שוב ושוב.

בטרמפיאדה ביציאה מירושלים עמד אברך נוכל שחפץ לצאת לבילוי באילת וחס על דמי הנסיעה היקרים. 
עמד הנוכל וניסה לעצור טרמפ'. הבחין בו האברך התמים ועצר את רכבו שאלו הנוכל "לאן אתה מגיע"?
"למירון!, אך אני לא מכיר טוב את הדרך!" ענה האברך.
הבין הנוכל שנפל בידו אברך תמים וזו אם כן הזדמנות טובה להגיע איתו למחוז חפצו ואמר "איזו השגחה, גם אני רוצה ליסוע למירון ואני מכיר את הדרך מצוין!"
שמח האברך מאוד והעלהו לרכבו. ואז הורה הנוכל לאברך לפנות ימינה .
"אתה בטוח?" שאל האברך.
"כן, בטח. סע!" ענה הנוכל ושוב הורה לו לפנות ימינה.
"אבל יש כאן שלט "ים המלח?!" שאל האברך בתמיהה.
"אל תדאג יש לי דרך קיצור שאיתה אנחנו נעקוף את כל הפקקים, עוד תראה!"
ענה הנוכל וכך נסעו כמחצית השעה והגיעו לים המלח.
"איזה ים זה?" שאל האברך התמים.
"זו הכנרת כמובן!" הורה הנוכל בבטחה.
"איזה יופי, איך הגענו כל כך מהר." התפלא האברך.
"אמרתי לך שיש לי קיצור, לא?!" ענה הנוכל והתמוגג מנחת.
ראה האברך שהנוף המדברי לא מזכיר כלל את הנוף שלצד הכנרת ושאל, "אני מכיר נוף שונה לחלוטין לצד הכנרת. אתה בטוח שאנחנו נוסעים טוב?!"
"הנוף שאתה מכיר הוא מצד טבריה אבל אנחנו נוסעים עכשיו מהצד השני של הכנרת ואותו אתה לא מכיר, אל תדאג ותן גז!" ענה הנוכל.
לפתע נראה שלט "סדום".
"ומה זה?!" שאל האברך.
"הא...זה כנראה שהשלט התהפך מהרוח!" גמגם הנוכל
ולאחר כברת דרך נראה שלט "אילת עוד 200 ק"מ".
"ומה זה?!" שאל שוב האברך.
"זה לא אֵילַת אלא "אַיֶלֶת". זה ישוב בצפון. מה לא שמעת על הישוב הזה?!" שאל בתמיהה הנוכל.
"לא" ענה האברך והמשיך בנסיעה וכך הוליכו שולל עד שהגיעו שניהם למחוז חפצו של הנוכל לאילת.

עם משל זה נוכל להיעזר ולזהות דרכנו בעולם הזה, עולם השקר המלא בשקרים ורמאויות מהם "עבים" יותר שקל לזהותם ומהם "דקים" מאוד שקשה מאוד לזהותם, אך בכל זאת השאיר לנו הקב"ה תורה מלשון הוראה שתוֹרֶה לנו הדרך בעולם השקר והתורה מלאה ב"תמרורים" ו"שלטי הזהרה" הנמצאים בדברי התורה הקדושה, בנביאים, בכתובים בדברי חז"ל הקדושים, בזוהר וכו' ואת "שלטי ההכוונה וההזהרה" קל מאוד להבינם שהרי "קרוב אליך הדבר מאוד" ומה שנדרש מאתנו היא תמימות ופשיטות, ותמימות פירושה שלימות כגון "תְמִימוֹת תהיינה" – שלימות תהיינה, שכדי להבין את המסר צריכים אנו לקחת את מכלול דברי התורה בשלמותם ולא למיינם קודם לכן ו"לסנן" לעצמנו את מה שנראה לעיננו ומובן להבנת שכלנו. ופשיטות פירושה יָשְרוּת כגון "לא נבראו רעמים אלא להפשיט עקמימות שבלב". אם כן, פשוט פירושו ישר, וכדי להבין את כוונת דברי התורה צריך גם להיזהר שלא "לעקמם" לשכלנו העקום שהרי אם נעקמם שוב לא יוכלו "שלטי ההכוונה וההזהרה" שבתורה לישר לנו הדרך שהרי בכל פעם שניתקל באחד מהם ניתן לו הסבר משלנו, ונאמר שכוונת הדברים אינה כפשוטם ונמשיך ללכת בדרכנו העקומה. אך כל דורש אמת כאשר יבחין "שהדרך" בה הוא "נוסע" מלאה בהסברים, "בחריקות" ובתירוצים יוכל להבין שכנראה שהוא תועה בדרך ושווה לעשות בדיקה מחודשת לאן פניו מועדות.
שהרי "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם", האמת היא ש"ישרים דרכי ה'" ואין כל צורך לעקמם ובכל זאת "צדיקים ילכו בם", שעם "שלטי ההכוונה" יעזרו הצדיקים להגיע למחוז חפצם לעולם הבא "ופושעים יכשלו בם", שמי שחפץ בתאוות העולם הזה ובתעתועיו ורודף אחר הממון, הכבוד המדומה, המעמד וכו' לא רק שדברי התורה לא יישרו דרכו אלא אדרבה יקח מהם ראיה להמשיך בדרכו העקומה.

ועוד, מספרים על בחור אחד שהתקלקל שעונו המעורר, נטל מברג והחל לפרק השעון עד שפירקו לגורמים, ניסה לאתר התקלה וחזר והרכיבו מחדש וכאשר תמה מלאכת ההרכבה גילה שנותרו בידו מספר גלגלי שיניים מיותרים. עמד והשליכם לאשפה. וכמובן שטוּ¬ת עשה אותו בחור והיה צריך להבין שבאם נותרו בידו גלגלי שיניים אם כן זהו סימן מובהק שלא הרכיב נכון את השעון.
כך צריכים אנו לדעת שבאם נלמד איזו סוגיא וישארו בידינו מספר מילים מיותרות וכל שכן משפטים מיותרים הרי זהו סימן שלא הבנו נכון. על אחת כמה וכמה אם נשארות לנו פרשות שלמות בתנ"ך, משפטים וקטעים שלמים בדברי חז"ל ועוד שנראים כמיותרים ואין לנו בהם צורך כנראה שלא הבנו נכון את דברי התורה הקדושה ולא הרכבנו נכון את "תמונת הפאזל" ולכן נשארו בידינו "חלקים מיותרים".

וכידוע הקב"ה ברא עולם ונתן לנו אפשרות בחירה שנוכל לבחור בטוב או חלילה ברע ואף בהבנת התורה ישנה וחייבת להיות בחירה כאמור "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" וממילא בכל ראיה או הוכחה נוכל למצוא "סדקים" אם נרצה שנשתמש בהם ל"פתח מילוט" וזאת כמובן על מנת שתישאר בחירה מושלמת שאם לא כן הרי נשללה הבחירה והרוצה להכחיש לא יוכל להכחיש הראיות. והעיצה היעוצה לכל דורש אמת היא, להניח את כל נגיעות הכבוד המדומה, המעמד הממון, הנוחיות וכו' ולהסתכל בציטוטים שאביא בקונטרס בעין אמת וכך יוכל בעזרת ה' יתברך למצוא את דרכו וללכת לבטח ולהגיע למחוז חפצו.
דרך צלחה!

השאלות המובאות בתחילת הקונטרס נשלחו אלי על מנת שאענה עליהן תשובה לשואל האלמוני. התשובה שהשבתי נכתבה בס"ד בהמשכים ומצאתי את עצמי שולח לו מידי שבוע לערך מספר דפים עד שהתקבצו כל אותם דפים ונתבקשתי לחברם לקונטרס שיענה תשובה גם לאלו ששאלות אלו מציקות להם ואינם מעיזים לשאול. ועל כגון זה כתב רבי נחמן "כי מכל מחלוקת נעשה ספר, בחינת שאלות ותשובות. כי המחלוקת היא שאלה וקושיא, שמקשין ושואלין עליו, והוא שב בתשובה, ועל ידי זה הוא משיב ומתרץ השאלה, ונעשה מזה בחינת ספר שאלות ותשובות, כי על ידי התשובה, על ידי זה נתחדשים אצלו כמה ספרים. כי יש כמה ספרים עכשיו וגם עתידים להיות עוד כמה ספרים, וכולם צריכים להעולם...
ועל כן, על ידי המחלוקת נעשה ספר וזה בחינת 'וספר כתב איש ריבי' שעל ידי ריב ומחלוקת נעשה ספר" (ליקוטי מוהר"ן מאמר ס"א). וכאן ראינו ממש איך נתקימו הדברים כפשוטם שעל ידי השאלות ששאל השואל והתשובות שעליהן נעשה עוד ספר. וכאן אודה בראש ובראשונה לבורא עולם שריחם עלי כל כך וקיים בי הפסוק "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו" שקרבני לצדיק האמת ולאנשיו. וכמובן תודה לשואל האלמוני שבזכותו יצא לאור הקונטרס. ותודה מיוחדת לאשתי נוות ביתי העוזרת ותומכת בי לאורך כל הדרך מרת יהודית תחי' אשר שלי ושלכם שלה הוא. ותודה לכולל "כף החסד" –ברסלב בראש-העין בו אני חוסה ולמנהלו המסור והיקר ר' חנוך מרום הי"ו וכמובן לכל תלמידי וידידי היקרים שעודדוני להוציא קונטרס זה לאור.
יהי רצון שזכות רבנו הקדוש תעמוד לכולם להתברך בכל מילי דמיטב ובכל הישועות ברוחניות ובגשמיות ויזכו לקבל פני משיח צדקנו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אמן ואמן.

בהערכה והוקרה רבה
אהרן ישכיל


שאלות על החסידות

הבנתי בערך את העניין בזרם ברסלב.

ישנם אולי אנשים שלא היו מעיזים ושואלים שאלות כגון אלו, וכאן אעיז ואשאל:

למה בגלל שמשהו כתב על עצמו שהוא צדיק האמת וכו', לכן "פתחו" חסידי ברסלב זרם חדש ביהדות העובדים את השם דרך צדיק האמת?!

ניחא, ללכת על-פיו,אבל למה הכל צריך להיות "מיוחד" על-פי הצדיק?!

ולמה ההתעמקות?
למה כל האינטנסיביות הזאת ב-ק-י-צ-ו-ר??!?!
וכי השם נגלה לרבנו?!


למה לא לנסוע לאברהם אבינו ע"ה-אחד משבעת-הרועים,מעמודי העולם!! הרי השם נגלה אליו ועליו מבוססת התורה הקדושה-מקור חכמת עם ישראל? למה לא לנסוע בכל פעם למערת המכפלה וכו'? ולמה דווקא עשרות פעמים ויותר נוסעים לרבי נחמן לאומן?!

והאם לא היה ראוי יותר לעלות את עצמותיו של רבי נחמן מאומן לארץ הקודש?


תודה וסליחה על הנימה!


תשובות והסבר על החסידות

לשואל היקר הי"ו, אשתדל בס"ד להשיב לשאלותיך עד כמה שידי מגעת, אך לצערי לא אוכל להשיב "ב-ק-י-צ-ו-ר" כפי שביקשת היות ונושא זה של "הצדיק" או "ההתקשרות לצדיק" איננו המצאת פרי-דמיון של "חסידי ברסלב" והוא מבוסס על חכמינו הקדושים בגמרא, במדרשים, בזוהר, בכתבי האר"י ועוד כפי שאשתדל להביא לך המקורות ע"מ שתוכל בעצמך לעיין בהם ולהיווכח שאכן העניין דורש לימוד מעמיק (ואולי גם תקבל תשובה לשאלתך "למה – ההתעמקות") וכך תהיה לך בחירה מושלמת ותוכל אולי להגיע למסקנה (אם תרצה כמובן) שיתכן וסילפו לנו את התורה – הקדושה, ואולי גם את היהדות המקורית ואת הציטוטים שאביא לך משום מה "טאטאו" אותם אל "מתחת לשטיח".

אמונת חכמים
ראשית בל נשכח שכל היהדות בנויה על היסוד הגדול הנקרא אמונת-חכמים, וכמאמר המדרש: "חכם זה משה רבנו ע"ה שנקרא חכם שנאמר עיר גבורים עלה חכם...וכסיל אדם יבלענו זה יהושע בן נון שעשה עצמו ככסיל אצל משה רבו" (בתי מדרשות ח"ב – מדרש אותיות ר"ע השלם נוסח א – אות א).

ובכן האדם בכל מקרה צריך להיות "כסיל" או שהוא יהיה כסיל בפני חכמינו הקדושים ואז גם יזכה לקבל דעתם וממילא יהיה חכם או שהוא יהיה כסיל באמת כמו שכתוב "ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו".

למה דרך הצדיק?
מנימת שאלתך נראה שאתה קצת מתרגז על הגישה שצריך לעבוד את ה' דרך "צדיק האמת". זה קצת מזכיר או מסביר את הכעס שכועסים השבטים על יוסף הצדיק שמספר להם חלומותיו "השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי"..."והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי" (בראשית ל"ז). והדבר כל כך מרגיז אותם עד שהם חושבים להרגו...(והמדובר בשבטים קדושים שבטי-יה שורש עם ישראל, ואגב מתוך "שבעת הרועים" הוא הנקרא "צדיק").

וכן מוצאים אנו במשה רבנו ע"ה כאשר נגשו אליו קורח ועדתו וטענו "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה" (במדבר ט"ז, ג') (ואגב עם קורח היו מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות).

וגם אותם מרגיזה הגישה הזו ששמה "צדיק" וכי אי אפשר לעבוד את ה' מבלעדיו?! אף על פי שהם עצמם ראו במו עיניהם כיצד משה רבנו הוציאם ממצרים באותות ומופתים, קרע להם הים וגילה להם האמונה הקדושה כמו שפרשו חז"ל "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים" (מובא ברש"י שמות ט"ו: ב') (וכמובן בזכותו של משה רבנו זכו עם ישראל למדרגת נבואה כה גדולה), משה רבנו הוריד לנו תורה, מדבר עם ה' פנים בפנים ועם כל זאת עדיין קשה להם למה צריך את הצדיק? (ועד היום נשרפים קורח ועדתו על העוון הנורא הזה).

ולאחר מכן רואים אנו בפרשת המרגלים כאשר חלקו כל עם ישראל על משה רבנו חוץ מיהושע וכלב נגזרה גזירה על דור המדבר שימותו במדבר ואמרו חז"ל: "דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא!" (סנהדרין ק"י ע"ב) 

וכאן ישאל השואל קורח ועימו מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות, דור המדבר, דור-דעה, שקבלו תורה מפי הקב"ה בסיני וראו אותות ומופתים, נופלים לגהינום ומאבדים חלקם בעולם הבא, מה הם לא למדו תורה? הם לא קיימו מצוות? אנחנו לומדים ומקיימים טוב מהם?! ובכל זאת איבדו חלקם בעולם הבא, על מה ולמה?? על שחלקו על הצדיק!!!

ועוד, האם התורה היא ספר היסטוריה ח"ו?! האם לא נאמר מה שהיה הוא שיהיה ואותן סיטואציות ממש חוזרות על עצמם שוב ושוב, ואנו קוראים פרשות מפורשות בתורה וחוזרים עליהם בכל שנה ושנה, ומה אנו למדים מהם?!
ועל אנשים כגון אלו קורא הנביא ישעיה תגר ואומר "החרשים שמעו והעוורים הביטו לראות" (ישעיה מ"ב, י"ח).

ובכן האם לעבוד את ה' דרך צדיק האמת הוא "זרם חדש" ביהדות?!

כולנו כצאן תעינו
או שמא איבדנו כבר את הדרך באלפיים שנות הגלות?! שהרי עוד בתחילת חורבן בית ראשון (שאגב הגר"א אמר שאינו יכול לתאר לעצמו כיצד היה נראה סנדלר באותה תקופה, לגודל מעלתם) נאמר "הכהנים לא אמרו איה ה' ותופשי התורה לא ידעוני (ופירש רש"י תופשי התורה – סנהדרין) והרועים פשעו בי"...(ירמיה ב': ח')

ועוד נאמר שם (פרק ה) "שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו ובקשו...אם תמצאו איש אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה...ה' עיניך הלא לאמונה היכיתה אותם...
ואז אמר ירמיה "אלכה לי אל הגדולים (גדולי התורה) ואדברה אותם כי המה ידעו דרך ה'....אך המה יחדיו שברו עול ניתקו מוסרות" (ופי' רש"י שברו עולו של הקב"ה מעליהם). כלומר ירמיהו הנביא הלך לדבר מאמונה עם גדולי התורה שבדורו ואף מהם נחל אכזבה קשה, ונוכח שגם הם פרקו עול הקב"ה מעליהם.

ובכן את הדרך איבדנו כבר לפני כאלפיים שנה ואם נאמר שמא ואולי מצאנו כבר הדרך? אך הנביא ישעיה שהתנבא על משיח צדקנו כבר הודיענו שנתכונן להפתעה גדולה שהרי אז כולם יגידו "כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו את עוון כולנו" (ישעיה נ"ג: ו).

ובכן, ההתקשרות לצדיק היא יהדות חדשה? או שמא היא-היא היהדות המקורית??!!

משה רבנו בדור האחרון
ולא די – אלא אומר הזוהר הקדוש (בראשית כ"ח ע"א) שבגלות האחרונה שוב כולם יתנגדו לצדיק הנקרא "אדם" לא רק עמי הארצות אלא אפילו התלמידי-חכמים, "ובגין דא משה לא מית, ואדם אתקרי איהו, ובגיניה איתמר בגלותא בתראה, ולאדם לא מצא עזר, אלא כלהו כנגדו".
תרגום: "ולכן משה לא מת והוא הנקרא "אדם". ובגללו נאמר בגלות האחרונה, ולאדם לא מצא עזר, אלא כולם כנגדו."

על איזה משה הנקרא "אדם" מדבר הזוהר שיחלקו עליו?

האם חולקים אנו היום על משה רבנו התנכי? (אע"פ שחלקנו עליו בדור המדבר) 
וכי היום יש מישהו החולק עליו?! או שמא חולקים אנו על "משה רבנו" העכשווי??!!

כותב האר"י ז"ל (שער הגלגולים הקדמה כ') "כי הנה עתיד משה עצמו יחזור בגלגול בדרא בתרא (בדור האחרון) ואז יקום...גם אז בדרא בתרא, יתגלגלו כל דור המדבר עם הערב רב, וזה וקם העם הזה וגו'...כדי לתקן הדור ההוא.

א"כ משה רבנו בעצמו יחזור שוב בגלגול כדי לתקן אותנו דור המדבר שכאמור איבדנו חלקנו אז בעוה"ב, אך משה מוסר נפשו עבורינו "כי לא ידח ממנו נידח". וכשם שמשה מוסר נפשו עלינו בחטא העגל והמרגלים וכו' כך ממשיך הוא למסור נפשו עבורינו והענין מרומז בפסוק וישלך את נפשו מנגד (שופטים ט':י"ז) ר"ת אומן.
וכן בחטא העגל נאמר ואם אין מחני נא מספרך (שמות ל"ב: ל"ב) כאשר נקרא הפסוק לאחור נגלה את "משה רבנו" החוזר ומוסר נפשו עבורנו ע"מ לתקננו "ואם אין מחני נא" וכאשר נקרא מהסוף להתחלה יתקבלו המילים "אני נחמן" ובאם נתבונן על הר"ת "ואם אין מחני נא מספרך" נגלה ר"ת "מאומן".
וכן בפסוק "...ולא ישא אלקים נפש וחישב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח" (שמואל ב': י"ד, י"ז) שוב נגלה ר"ת "אומן" אלקים נפש וחישב מחשבות ונפש הן ר"ת נחמן פיגא שמחה. (שכידוע הקב"ה מקדים הרפואה למכה, ולכן מקום תיקון נשמות ישראל בדור האחרון הוכן כבר מראש והוא אומן).

ובכן יתכן שעם משה רבנו התנכי אין לנו כיום בעיה, ואין אנו חולקים עליו, אלא יש לנו היום בעיה עם משה עצמו שיחזור שוב בגלגול כדברי האר"י ע"מ לתקננו, ועיקר התיקון תלוי בכך שנשמע בקולו ונבטל דעתנו בפני דעתו, שהרי בזאת קלקלנו כאמור. ובזה תלוי כל תיקונינו. 

תכלית הבריאה
שואל הרמב"ם בהקדמה מסדר זרעים (מובא בסוף מסכת ברכות על הש"ס) כידוע הקב"ה לא ברא שום דבר לבטלה, ותכלית כל הבריאה היא האדם שהוא מובחר הברואים, ותכלית האדם היא להכיר את השי"ת ולעבדו וכלשון הרמב"ם ז"ל "לצייר לנפשו המושכלות". אך עינינו רואות שרוב בני האדם אפילו לא בכיוון זה וכלשון הרמב"ם "רוב בני אדם ערומים מן הערמה וריקים מן החכמה ומבקשים התאוה" ושהאיש החכם המואס בעולם הוא יחיד בין רבים לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות" ואם כן שואל הרמב"ם אם רק אחד מכל בני האדם מקיים את תכלית הבריאה לאיזה תועלת נבראו כל שאר בני האדם שבכל הדורות?

התשובה לכך אומר הרמב"ם היא לשתי סיבות האחת: שיהיו כל אותם בני האדם משמשים ומשרתים את אותו האחד (כלומר אלו יעסקו בחקלאות ואלו בבנין ואלו בנגרות וכו') והסיבה השניה היא שישמשו חברה לאותו אחד היינו שלא ישעמם לצדיק להיות לבדו בעולם. ולכן אמרו חז"ל (מסכת ברכות דף ו' ע"ב) "מאי כי זה כל האדם, אמר רבי אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה (היינו בשביל הצדיק הנקרא אדם) רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו, רבי שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה רבי שמעון בן זומא, אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה."

מה שמעניין הוא שרוב לומדי התורה מעיינים ברמב"ם ומדקדקים בכל מילה, ואילו כאן רמב"ם מפורש שהוא גם הקדמה לכל התורה, מתעלמים ממנו כאילו לא היה קיים כלל?! גמרא מפורשת שוב מתעלמים ממנה ולא שמים לב כלל לדברי חז"ל, האם זה לא סילוף של היהדות המקורית?! האם הגישה הזו אינה ליצנות?! והאם ברסלב הם שפתחו "זרם חדש ביהדות"?!
או שמא ואולי עיצבו לנו את היהדות האותנטית?!

הצדיק יסוד עולם
אומרת הגמרא במסכת חגיגה (דף י"ב ע"ב) "אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות הארץ על מה עומדת על העמודים...ויש אומרים על שבעה עמודים שנאמר חצבה עמודיה שבעה, ר' אלעזר בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם".

וכותב הגר"א בפירושו על ספרא דצניעותא (פרק א') על מה שאמרו חז"ל שהקב"ה גנז את האור לצדיקים לעתיד לבוא "וידוע שגנזו בצדיק יסוד עולם".

מי הוא אותו "צדיק יסוד עולם"? (ושוב משום מה מתעלמים מהמושג הזה כאילו הוא לא קיים, ועליהם אומרים חז"ל אוי לבריות הרואות ואינן יודעות מה רואות העומדות ואינן יודעות על מה עומדות ושוב זועקת השאלה האם אנחנו עיוורים?! האם אנחנו חרשים?!)

נאמר בזוהר חדש (מדרש רות דף ק"ג ע"ב) "כשהקב"ה רצה לברוא העולם היה מחריט (חוקק וחורט לפניו) העולם לפניו, ולא היה עומד עד שברא התשובה, כיון שברא התשובה ברא העולם, והעמידו על עמדו, על עמוד אחד, מאי ניהו, הוא צדיק יסוד עולם: וממנו השתיל ויצא זרע דוד ע"ה... וכל זרעו של דוד מצדיק זה יצא...

אם כן "הצדיק יסוד עולם" הינו מזרע דוד דווקא, שמדוד דוקא יצא מלך המשיח שכל תיקון העולם תלוי בו ושאנו נתקרב אליו וכמו שנאמר "ועבדו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם" (ירמיהו ל': ט"ז)

דוד אחר – דוד מלכם
ועל זה אמרו חז"ל (סנהדרין צ"ח ע"ב) "אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר שנאמר ועבדו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם, הקים לא נאמר אלא אקים" היינו בלשון עתיד.

מי הוא אותו "דוד אחר" שעתיד הקב"ה להקים לנו? והאם צריך לעבדו, או שצריך לעבוד את הקב"ה?
או שמא ואולי כאשר אנחנו עובדים את הצדיק – היינו מקיימים ציוויו ונכנעים לו, ממילא אנחנו עובדים גם את הקב"ה בכך, שהרי הקב"ה מגלה לנו את רצונו ע"י הצדיק, ולכן מזהיר אותנו הקב"ה "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג': כ"ב). וגם מבטיח הוא למשה "וגם בך יאמינו לעולם" (שמות י"ט: ט').

ואגב זאת דוד מלכם בגימטריא עם האותיות ושני הכוללים = 153 נחמן עם האותיות והכולל = 153.

האם הצדיק יכול להעיד על עצמו?
את שאלותיך פתחת בשאלה, למה בגלל שמישהו כתב שהוא צדיק האמת וכו', לכן פתחו חסידי ברסלב "זרם חדש" ביהדות העובדים את ה' דרך צדיק האמת?


על ענין צדיק האמת ועבודת ה' דרכו כבר התחלתי לענות לך (ואמנם עדיין לא סיימתי) אך השאלה המציקה לך היא איך יתכן שיעיד הצדיק על עצמו שהוא "צדיק האמת", והיתכן שיעיד האדם על עצמו שהוא "צדיק האמת"?

ראשית ההנחה הזו שאין אדם יכול להעיד על עצמו אינה נכונה! שהרי אמרו חז"ל: "אמר רבא שרי לצורבא מרבנן למימר – "צורבא מרבנן אנא" – מותר לתלמיד חכם לומר תלמיד חכם אני! (נדרים ס"ב ע"א) ושאלה הגמרא שם והרי נאמר: "יהללך זר ולא פיך"?! ותירצה הגמרא שבמקום שמכירים אותו אסור לתלמיד חכם לפרסם את עצמו אך במקום שלא מכירים אותו מותר לו לפרסם את עצמו שהרי אם הוא לא יעשה זאת מי אם כן ידע לכבדו ולכבד את תורתו?! וענין זה גם נפסק להלכה בשו"ע יו"ד הלכות תלמוד תורה סימן רמ"ו סעיף כ"א בהג"ה. ובפרט צדיק האמת שכל מטרת ירידתו לעולם היתה בשביל שיתקן את עם ישראל ויקרבם לאביהם שבשמים, ובודאי שמותר לו לפרסם את עצמו ואף מחויב הוא בכך שאילמלא הוא יודיענו "אני הוא רופא הנפשות" מנין נדע שצריכים אנו להתקרב אליו ולקבל "תרופותיו" ועצותיו?! ומה אם כן תהיה התביעה עלינו באם לא נתקרב אליו שהרי מנין לנו לדעת שזה הוא הצדיק שאותו אנו צריכים?! וכי יעלה על הדעת שהקב"ה ישלח לנו צדיק שיתקננו וירפאנו מתחלואי נפשנו וגם יעלים אותו מאתנו באופן שלא ישאיר לנו אף "קצה חוט"??!!
ולכן לא רק שמותר לצדיק האמת להודיע זאת, אלא אף מחויב הוא בכך שהרי אם לא יודיענו זאת תהיה זו מעילה בשליחות שלמענה נשלח לדורנו כאמור.

ובאמת לדעת מגדולת הצדיק באמת לא יודע שום נברא ואפילו הגדולים במעלה מאוד לא יודעים ממנו ולדבר זה נמצא כבר תקדים בתורתנו הקדושה במעשה מרים שהוא גם אחד מהזכירות שאנו מצווים לזכור בכל יום – מעשה מרים הנביאה.
ובפרט שמרים הנביאה היא זו שהתנבאה שעתידה אמה להוליד בן שיושיע את ישראל כמובא בדברי חז"ל ואף היא לא הבינה את גדולתו של משה רבנו באמת והעזה להשוותו לשאר הנביאים כמו שנאמר: "ויאמרו הרק אך במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר"?! וה' יתברך שמע זאת והקפיד כל כך על מרים הנביאה ונענשה בצרעת וממנה למדים אנו פרשת הלשון הרע והראה הקב"ה להם את ההבדל הגדול בין משה רבנו לשאר הנביאים ואמר להם "שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה" (במדבר י"ב, א'-ח')
אם כן בודאי שגם גדולים ביותר כגון מרים הנביאה ואהרן גם הם לא זכו להבין באמת את גדולתו של משה רבנו על פני שאר הנביאים. וסיפרה לנו זאת התורה לא רק על מנת שנדע סיפור היסטורי אלא שנלמד מסיפור זה לעצמנו ונלמד קל וחומר שאם גדולים כאלו טעו בודאי ש"אזובי הקיר" שכמונו יכולים לטעות. ואף ישנם בדורנו גדולים במעלה מאוד שלא זכו להבין באמת את גדולת צדיק האמת משום שהרי הכלל הוא ש"מה שהיה הוא שיהיה" ומן הראוי הוא שנלמד לקח ונזהר שוב מאותה טעות.

האם יוסף הצדיק האומר לאחיו "השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי"..."תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי"...האם לא הוא בעצמו העיד על עצמו שהוא הצדיק שאותו אתם כולכם צריכים?! והאם אחיו האמינו לו?!

האם משה רבנו כאשר בא לגאול את עם ישראל ממצרים והודיע להם שהוא הצדיק והוא יוציאם ממצרים, האם לא הוא בעצמו העיד על עצמו?! והאם האמינו לו, או שכתוב "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"?! ובסופו של דבר רק עשרים אחוז מקסימום יצאו ממצרים (אלו שהאמינו כמובן למשה) והיתר מתו במכת חושך?!

האם היה מישהו שידע והכיר את גדולתו של דוד המלך חוץ מהקב"ה בעצמו וכאשר הלך שמואל הנביא למשוח את אחד מבניו של ישי הביאו את שבעת בניו חוץ מדוד (כמובן) ואלמלא והקב"ה התערב בבחירתו של שמואל הנביא היה מושח את אליאב, כמו שנאמר "ויאמר אך נגד ה' משיחו, ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו, כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב". (שמואל א ט"ז: ו'-ז')
ומי אם כן הכיר בגדולתו של דוד אם לא הוא בעצמו והקב"ה כמובן?!
ומי אם כן יכול לדעת ולהכיר בגדולת צדיק האמת מובחר הצדיקים, שהרי אף אחד לא הגיע עדיין למדרגתו, ומניין ידע מדרגתו? ומי שיודע מגדולתו זה הוא בעצמו!

והאם על משיח בעצמו שהוא גדול יותר מהאבות ואפילו ממשה כמאמר המדרש (תנחומא תולדות פרק י"ד) "זה משיח בן דוד ... שהוא גדול מן האבות...ירום מאברהם ונישא מיצחק וגבה מיעקב... ונישא ממשה".
האם כאשר יבוא משיח נכיר בגדולתו, או שמה נחלוק עליו?!
האם לא נאמר בישעיהו (פרק נ"ג) "מי האמין לשמועתינו וזרוע ה' על מי נגלתה...לא תואר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו, נבזה וחדל אישים...נבזה ולא חשבנוהו".
ואחרי "שיפול לנו האסימון" נאמר "כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו".

ובכן את מי רצית שיבוא ויעיד על צדיק האמת שזה הוא אם לא את הצדיק בעצמו?! ובאם יבוא השואל וישאל היכן מצאנו שהעידו הצדיקים על גדולתם?!
ובכן אביא כאן כמה וכמה ציטוטים:
• "אמר רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה"....(סוכה מ"ה ע"ב)
• אמר רבי שמעון בן יוחאי ראיתי בני עליה והם מועטין...אם שנים הם אני ובני הן". (סוכה מ"ה ע"ב)
• ובסוף מסכת סוטה (מ"ט ע"ב) "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. אמר ליה רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא (אל תשני ענוה שבטלה שהרי אני קיים ואני עניו) אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא". (אל תשני שבטלה יראת חטא היות ואני קיים, ואני ירא חטא)
• בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה" (בכורות נ"ח ע"א)
• ובשעת שמחת בית השואבה היה הלל הזקן אומר "אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן" (סוכה נ"ג ע"א)

ובכן האם אותם צדיקים לא התפארו וגילו בעצמם את גדולתם אך משום מה זה לא מפריע לנו אבל אם מדובר ברבי נחמן זה גורם לנו אי-נוחות וכולם קופצים וצועקים??!!

שימוש הצדיק
בספר "קדושת לוי" (דרוש לפסח) ד"ה "רשע מה הוא אומר" כתב המחבר: "ואעתיק לך מה שכתוב במדרש – תלפיות וז"ל..."מכאן יראה מעלת הצדיק לפני הקב"ה ושמסר העולם ברשותו, ושיעבד לו לעשות כל רצונו וכו' והטעם שכיון שהעולם נברא בשביל הצדיק, וכולם נבראו לצוותו כמאמר חז"ל (ברכות ו':) לכן מסר הקב"ה כל העולם בידו ושיעבדו תחתיו לקיים כל מה שיגזור, ואילו היו יודעים העמי-הארצות בזה היו מעטרים את הצדיק בכל יום עטרות זהב לו, והיו מספיקים לו כל צרכו, כי משלו נותנים לו כעבדים המשמשים את המלך...נמצא שהכל משל הצדיק ובשבילו נברא, ולו נתן הקב"ה הכל במתנה. וכל מה שאוכלין ושותין עמי הארץ במותרים ונפרדים מהצדיק גזילה הוא בידם...הרי לפניך דאם האדם מאמין דהצדיק הוא עובד את השם בשביל כל ישראל הנצרכים, א"כ אם היה זה ברור בלבו של אדם, אז בוודאי אף אם הוא בעצמו אין יכול לעבוד את השם כראוי, עכ"פ היה מחבר את עצמו להצדיק...אך באמת יש רשעים בעולם אשר אומרים בלבבם מה בצע לנו בצדקת הצדיק ובעבודתו, אם הוא עובד את ה' לו לבדו היתרון, וא"כ הוא כופר בעיקר הבריאה דתחילת בריאת כל העולמות היה עבור הצדיק וכל העולם לא נבראו אלא לשמשו, והכל הם ענפים ולבושים הצריכים להצדיק"....

בזוהר בראשית (בהשמטות בשם ספר הבהיר)..."יש לו להקב"ה צדיק אחד בעולם וחביב לו, מפני שמקיים כל העולם כולו, והוא יסודו והוא מכלכלו ומצמיחו ומגדלו ומשמחו, אהוב וחביב למעלה, נורא ואדיר למטה, מתוקן ומקובל למעלה, מתוקן ומקובל למטה, והוא יסוד הנפשות כולם".

בגמרא (מסכת יומא ל"ח ע"ב) "ואמר רבי אלעזר אפילו בשביל צדיק אחד עולם נברא שנאמר וירא אלוקים את האור כי-טוב – ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב" ופירש רש"י שם – "וירא את האור – ראה בדעתו להתקיים האור של עולם בשביל הצדיק שהוא טוב.

ובכן על שאלתך "למה הכל 'מיוחד' לפי הצדיק"?
כבר עונים לנו חז"ל, ושוב או שקוראים דבריהם ומתעלמים מהם כאילו לא היו קיימים כלל או שמטאטאים אותם מתחת לשטיח"! לא – כן?!

מניין נובעת המחלוקת על הצדיק?
בתקופתו של ר' פנחס מקוריץ (כמדומני) היה מדפיס ספרים אחד ושמו "אשר", אותו מדפיס הדפיס חומשים עם פירוש "האור החיים" הקדוש כאשר הגיע לקטע המובא ב"אור החיים" בענין שמו של משיח (דברים ט"ו, ז') ובו כותב בעל ה"אור החיים"... משיח ה' שמו חיים".
לא יכל אותו מדפיס לסבול זאת והשמיט הקטע, שאלו ר' פנחס מקוריץ, "איך העזת להשמיט הקטע מדברי ה"אור החיים"?! ענה המדפיס "איך יתכן שאדם יכתוב על עצמו שהוא המשיח"?! לקח ר' פנחס מקוריץ את אחד החומשים שהדפיס אותו מדפיס ואמר לו "החומש שאתה בעצמך הדפסת יעיד מי אתה באמת"! ואז פתח בפרשת סוטה בפסוק..."ואמרה האשה אמן אמן" (במדבר ה', כ"ב) ופירש רש"י שם "אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר"; אך בחומש של אותו מדפיס ששמו היה "אשר" כאמור נדפס בטעות "אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אשר" ובכן הראה לו הצדיק מנין נובעת המחלוקת שלו על דברי הצדיק ה"אור החיים", ומדוע באמת לא יכול הוא לקבל את דברי הצדיק באמונה תמימה (וזאת משום שהצדיק שייך למידת "היסוד" שהיא הברית-קודש, והאדם הפוגם בברית ממילא גם חולק על הצדיק ועל דבריו).

ולעומת זאת כאשר שאל מאן דהוא את המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל על מה שאמר רבי נחמן מברסלב "שהשיג יחידה בתכלית המדריגה עליונה" (חיי מוהר"ן רס"ז) הקשה הוא הרי כידוע מדריגה זו נאמרה על משיח ואיך אמר זאת רבי נחמן על עצמו? ענה הרב שרעבי "אם רבי נחמן אמר כך, מסתמא כן הוא, וידע מה שאמר"! (מובא בספר "שבחו של צדיק")

ובכן כאשר שואלים ומקשים אנשים כערכנו על דברי והנהגות הצדיקים הגדולים ובפרט על "צדיק עתק", כדאי שנבדוק טוב-טוב מהיכן באות הקושיות והשאלות שלנו, ממקום טוב, או שמא מה"שאול" שלנו ("ושאול תחתיות" – הוא גם מלשון שאלות!!)

הצדיקים וקבריהם כבית המקדש ממש
• "כשאדם צדיק אף בני ביתו כמותו, וכל מי שידבוק בו" (פסיקתא רבתי פרק ג')
• "אין ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש קיים היה המעון ההוא המקודש, מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל שפע, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים, לכל בני דורם לכך...כמו המקדש המקודש, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים עליהם ומשתתפים עימהם.
ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי פטירתם מקומות קבריהם ראויין להמצא השפע שם, בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלוקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה.
ומפני זה אמרו חז"ל שראוי להשתטח על קברי צדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר"...(דרשות הר"ן הדרוש השמיני)

והיוצא לנו מדברי הר"ן שהצדיקים וקבריהם הרי הם ממש כמו בית המקדש, וההבדל בין יהודי המקורב לצדיק לבין זה שאינו מקורב הוא כמו שבזמן שבית המקדש היה קיים שיבנה במהרה בימינו, היה ההבדל בין יהודי העולה לרגל לבית המקדש ולבין זה שאינו חפץ לעלות לרגל לקבל פני השכינה. ואולי אלו המונעים מלהתקרב לצדיק הם הם ממשיכי דרכו של ירבעם בן נבט הרשע שחטא והחטיא את הרבים והעמיד שומרים שלא יעלו ישראל לרגל (תענית דף ל' ע"ב) ועליהם אמרו חז"ל (ראש השנה דף י"ז ע"א)..."כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי..."גיהנם כלה והן אינם כלים...וכל כך למה? מפני שפשטו ידיהם בזבול (בבית המקדש)"
וכידוע התורה הקדושה נצחית ומה שהיה הוא שיהיה וכשם שהיו ירבעם ונבט וחביריו שמנעו והרחיקו את עם ישראל מלבוא ולעלות לבית המקדש כך גם בימינו נמצאים לצערנו מתלמידיהם וממשיכי דרכם הרעה מלהתקרב לצדיקים ואותם קילל דוד "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז" (תהילים ל"א, י"ט)
ועליהם אמר המדרש (ילקוט שמעוני שמות ל"ט – רמז תי"ז)..."אלו ליצני הדור שהיו מתלוצצים אחר משה". 
ועליהם כתב הרמב"ם (הלכות טומאת צרעת פרק ט"ז סעיף י')..."וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים בתחילה מרבין בדברי הבאי כענין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק, ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם כענין שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דברים ומתעתעים בנביאיו ומתוך כך באין לדבר באלוקים וכופרים בעיקר כענין שנאמר ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה' אלוקיהם והרי הוא אומר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. מי גרם להם לשית בשמים פיהם? לשונם שהלכה תחילה בארץ!"
• בזוהר (פרשת בא דף ל"ח ע"א) ..."וכתיב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני האדון ה'? דא רבי שמעון בן יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דוכריא בעי לאתחזאה קמיה". תרגום – וכתוב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מי זה פני האדון ה'? זה רבי שמעון בן יוחאי שמי שהוא זכר מן הזכרים צריך להראות לפניו.
ובכן דברי הזוהר הקדוש תואמים לדברי הר"ן שכתב שהצדיקים הם הם בית המקדש וכן נאמר בזוהר הקדוש שהצדיקים הם פני השכינה. "...אמר רבי אלעזר ודאי פני שכינה ראיתי שהרי כאשר רואה בן-אדם צדיקים או זכאים אשר בדור ופוגש בהם, ודאי הם פני השכינה ומדוע נקראים פני השכינה? מפני שהשכינה מסתתרת בתוכם, היא בסתימות והם בגלוי". (זוהר פרשת תרומה דף קס"ג ע"ב)
• אמרו חז"ל (סנהדרין דף צ' ע"א) "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ."
ועל זאת כותב הזוהר הק' (פנחס רי"ג ע"ב) "רבי יצחק אמר כל בר נש דאית ליה חולקא בצדיק, ירית להאי ארץ, כמה דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ".
תרגום – "רבי יצחק אמר – כל אדם שיש לו חלק בצדיק יורש לאותה ארץ (העולם הבא) כמו שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ."
מי הם הצדיקים אם-כן שמובטח להם שיזכו לעולם הבא? הם אלו הקשורים לצדיק!!!
ובכן האם ההתקשרות לצדיק היא ענין שולי??!!

הרופא – החכם והרועה - הנאמן
נאמר ב"תיקוני הזוהר" (תיקון ס"ט דף ק"ו ע"א) "אני ישנה ולבי ער – אני ישנה מאהובי שהתרחק ממני, ולבי ער כאשר בא אצלי, (משל) לכלה שהיתה נשואה לחתן, והתרחק ממנה, נפלה לחולי, ונאספו כל הרופאים אצלה ולא היו יכולים לדעת המחלה שלה."
(הנמשל הוא: "הכלה" היא כלליות נשמות ישראל בדור האחרון שיהיו "חולים ומחוסרי הכרה" ובאים צדיקים ותלמידי חכמים לנסות ולרפאות את נשמות ישראל אך אף אחד מהם אפילו לא יודע את סוג המחלה שלנו ובטח שלא יודע כיצד לרפאות אותנו.)
וממשיך המאמר ב"תיקוני הזוהר" – "רופא חכם היה שם שהיה מכיר בדופק בעשרה מיני דפיקין (בעשרה מיני דפיקות של הלב)...ולא היו מכירים במחלה שלה אלא – הוא, שכמה משקים וריחות טובים מתפוחים...וכמה משקים מעסיס רימונים היו משקים אותה רופאים אחרים, ולא היו מועילים לה, עד שבא הרופא החכם...וריפאה". 
מי הוא אותו "רופא חכם" – שלדברי "תיקוני הזוהר" רק הוא מכיר במחלה שלנו ומכיר בעשרה מיני דפיקין ורק על ידו נוכל אנו להירפא מתחלואי נפשנו?!
את התשובה לכך ניתן למצוא בדברי רבי נחמן בספרו "סיפורי מעשיות" במעשה "מהשבעה בעטלירס" (מהשבעה קבצנים) במעשה מ"הבעטליר השישי" שבו מספר רבנו על "הבת מלכה" שירה עליה "המלך האכזר" עשרה מיני חצים מורעלים ונפלה חלשות (התעלפה) ו"הבעטליר בלא ידיים" שהתפאר שיודע ומכיר את כל העשרה מיני דפיקין מרפא אותה וכלשון רבינו "ואני רופא אותה" וכאשר אמר רבנו זאת הצביע על עצמו כלומר הוא-הוא אותו רופא שעליו דיברו ב"תיקוני הזוהר" המכיר ויודע את העשרה מיני דפיקין וממילא גם יודע איך וכיצד לרפא את תחלואי נפשנו בגלות האחרונה. ואגב זאת: "ואני רופא"עם הכולל בגימטריא = 355, "אני נחמן בן פיגא" = 355.
עוד נאמר ב"תיקוני הזוהר" (תיקון כ"ה דף ע' ע"ב) "ועוד אותה חולה שהוא הלב, כאשר רוח לא נושב אצלה ...היא לא דופקת בעורקים שלה, וכולם חשובים בגלות כמתים...ומפני זה בגלות אני ישנה והיא חולה בגלות, וכמה רופאים תלמידי חכמים מתעסקים אצלה, בכמה בשמים וריחות של שושנים תפוחים ואגוזים ורימונים, ולא חוזרת הרוח אצלה בהם בגלות בחולי שלה, ולא הדופק חוזר אצלה, עד שיבוא הרועה הנאמן אהוב שלה...ומביא לה תפוח ושם לחוטם ומריחה בו...מיד חוזר הרוח והדופק אצלה."

ושוב מפורש שהשכינה שהן כלליות נשמות ישראל יהיו במצב "שינה" בגלות ויעבדו את ה' בלי לב, "לקנות חכמה ולב אין", והרי הם חשובים כמתים בגלות ואע"פ שינסו תלמידי חכמים לרפאות אותנו לא יצליחו אלא דוקא הרועה הנאמן! מי הוא אותו "רועה נאמן" שאותו אנו צריכים כל כך?!

ועוד נאמר ב"תיקוני הזוהר" (תיקון כ"א דף נ"ד ע"ב) "...וכדי שלא יאבדו אלו הבינוניים, אמר משה, וכי יאמרו בני העולם שאני כנח שלא ביקש רחמים על דורו. באותו זמן מסר (משה) עצמו עליהם, וזה הוא שכתוב ואם אין מחני נא.
ומפני זה עתיד הרועה הנאמן להיות בגלות האחרונה".
ובכן מפורש בדברי "תיקוני הזוהר" שמשה רבנו רעיא מיהמנא ישוב אלינו לתקננו בגלות האחרונה. כותב האר"י הק' בספרו (שער הפסוקים – ישעיהו פרק נ"ג) "הנה ראשי תיבות כל היום שמי מנואץ למפרע, הוא משה, לרמוז על מה שכתב בזוהר...דעתיד משה להתגלגל בכל דור ודור, והוא מנואץ ונבזה, בעיני הערב רב, המתגלגלים גם כן בכל דור ודור. ועד שיכלו גלגולי הערב רב תמיד הוא מתגלגל בתוכם בגלות האחרונה".
ושוב מפורש בדברי האר"י שמשה רבנו יהיה בגלות האחרונה אך הוא יהיה מנואץ ונבזה בעיני רוב הדור (שהרי כותב האר"י על הערב רב עוד בדורו לפני כ – 450 שנה "ועתה רוב הדור מהם" – היינו מהערב רב – ספר הליקוטים פרשת ואתחנן.)

מי הוא אם כן אותו "משה רבנו" שעליו דברו בזוהר ובכתבי האר"י שיהיה בדור האחרון, ולא יסמפטו אותו? האם יש לנו היום בעיה עם "משה רבנו" התנכי, או שמא עם "משה רבנו" העכשווי?! ומדוע אנו כל כך מתנגדים לו?

האם לא זאת מה שעשינו ב"דור המדבר" שהתנגדנו למשה ואיבדנו חלקנו בעולם הבא כאמור, ועדיין אנו ממשיכים לאחוז בטעותנו, ובאים עם כל מיני סברות של שטות ושקר ומנסים להיאחז ב"קש" ורק לא להתבטל סוף-סוף ל"משה רבנו" ולקבל תיקוניו הנצחיים?!

ניתנה ראש ונשובה מצרימה
הסיבה לכך היא שאמנם "משה רבנו" הוציאנו ממצרים בעבר אך בסופו של דבר קלקלנו בחטא המרגלים ונגזרה גזירה על דור המדבר שאבדו חלקם בעולם הבא ובסופו של דבר נחשב שרק את כלב ויהושע הוציא משה ממצרים ואילו כל השאר לא יצאו עדיין ממצרים בשלימות!
ואז אמרו העם "ניתנה ראש ונשוב מצרימה". (במדבר י"ד, ד')

ומה אם כן היתה כוונתם הפנימית כאשר לא רצו במשה כמנהיג ובקשו מנהיג אחר במקומו? כוונתם היתה שישיבם למצרים! ו"מצרים" פירושו כל תענוגי ותעתועי העולם הזה, וזו הסיבה האמיתית מדוע חלקנו על משה בעבר ועדיין אנו חולקים עליו בהווה משום שהוא הרי עוסק תמיד להוציאנו מ"מצרים" ואנו ("הערב רב" שבתוכנו) לא רוצים לצאת משם, ולכן מחפשים ומוצאים סיבות בלי סוף לחלוק עליו, ולהביא תחליף אחר במקומו. משום שמשה רבנו הוא ורק הוא הוציא אותנו ממצרים ועדיין עוסק בלהוציא אותנו משם, וכל תחליף אחר במקומו הרי לא רק שלא יוציאנו מ"מצרים" אלא גם חלילה ישיבנו לשם חזרה.

רועה - אחד
נאמר ביחזקאל (פרק ל"ד)..."בן אדם הינבא על רועי ישראל הינבא ואמרת אליהם לרועים כה אמר ה' הוי רועי ישראל אשר היו רועים אותם הלא הצאן ירעו הרועים". יחזקאל הנביא מדבר על מנהיגי ישראל המכונים "רועים" ומוכיחם מדוע אינם מנהיגים את עם ישראל הנמשלו ל"צאן" ובמקום לרעות את ישראל הרי הם "רועים אותם" כלומר את עצמם ופירש שם רש"י "את עצמם היו מענגין מממון חבריהם אשר תחתיהם". כלומר כל כוונתם בהנהגת הציבור אינה לשם שמים כדי לכוונם לדרך ה' אלא כדי למלא את כיסם (וכמובן להוריש אח"כ את "כס הרבנות" לצאצאיהם) וממשיך וזועק יחזקאל, "את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו, את הנחלות לא חיזקתם ואת החולה לא ריפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנידחת לא השבותם ואת האובדת לא ביקשתם ובחזקה רדיתם אותם ובפרך".
כלומר כאמור הכל "השתלמות עסקית" ואילו אותן נשמות "חולות", ו"אבודות" ו"חלשות" וכו' בהם לא טיפלתם (שהרי זה לא משתלם).
ומתאר הנביא יחזקאל את מצב דורנו "ותפוצינה מבלי רועה ותהיינה לאכלה לכל חיית השדה ותפוצינה. ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפוצו צאני ואין דורש ואין מבקש". האם זה לא המצב בדורנו האומלל כאשר כל אחד מקים "ישיבה למצוינים" והשאר פשוט אבודים ואין דורש ואין מבקש, וגם בתוך הישיבות המצב רחוק מאוד ממצב מתוקן. ואת מי מאשים יחזקאל הנביא את הרועים!!

ובהמשך דבריו אומר יחזקאל: "כה אמר ה' הנני אל הרועים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרועים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיינה להם לאכלה... והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז...והקימותי עליהם ר-ו-ע-ה א-ח-ד ורעה אתהן את עבדי דוד הוא ירעה אותם והוא יהיה להן לרועה". ופירש רש"י "עבדי דוד –מלך מזרעו".
כלומר שורש הבעיה ועיקר סיבת הגלות הנוראה היא שכל אחד לוקח הנהגה ומנסה להנהיג את קבוצתו בדרכו המיוחדת בו בזמן שהוא עצמו מזמן איבד את דרכו ואינו יכול להנהיג את עצמו, והיתכן שהשה האובדת תנהיג את חברותיה האובדות?! והלא כאשר יבא משיח צדקנו נודה באמת ונאמר "כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו" (ישעיהו נ"ג) וכמאמר הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (חלק ג' עמוד 116) (ואגב שיחה זו נאמרה בישיבת פונוביז' בשנת תשי"ג)..."הדור הזה דומה לבית חו

0544-525396 | 03-9091753




תיקון הכללי
להפצה בשקל
תיקון הכללי להפצה בשקל