עמוד 1 מתוך 1

ברכת ברוך ה' לעולם שבתפלת ערבית באומן

הודעהפורסם: ו' אוגוסט 16, 2013 12:11 pm
על ידי אור הגנוז ברסלב
ברכת ברוך ה' לעולם שבתפלת ערבית
במנין הקבוע שבציון רבינו הק' באומאן יצ"ו


ענין ברכת ברוך ה' לעולם בתפלת ערבית, נתקבל בחו"ל ברוב תפוצות ישראל ובפרט אצל החסידים, וכמו
שכתוב בס' אמרי פנחס )מהה"ק ר' פנחס מקאריץ זיע"א - שער ג' סדר היום ועניני תפלה( ז"ל: אמר בשם
הבעש"ט שהחמיר מאד שצריך לומר במעריב ברוך ה' לעולם, וכמו"כ אצל רבינו ומוהרנ"ת תלמידו פי שניים
ברוחו אשר הוא אצל רבינו כעט אצל סופר, כאשר נתבאר בליקוטי הלכות ברכת השחר ה' ל"ב, וז"ל: ועל כן
בדורות האחרונים כשראו שמתארך הגלות מאוד הוסיפו ברכת ברוך ה' לעולם אמן ואמן וכו' שמדבר כולו
מהתחזקות האמונה ושהשם יתברך גומר ויגמורלגאלנו, כמו שכתוב, יהיכבוד ה' לעולם וכו', וכמובןלמשכיל בכל
הפסוקים הקדושים הנעימים שבברכה זאת. וכו' ע"ש כל האריכות ומסיים: ועל כן אומרים כל זה בלילה קודם
השינה, כי עיקר תיקון אריכת הגלות שדומה ללילה הוא על ידי זה, וכנ"ל: וכן היו אומרים אותו חסידי ברסלב
בחו"ל תמיד, כמו שהעיד רבי לוי יצחק ז"ל )מפי רי"ה הי"ו( שהעובדים באומאן היו מבלים על ברכה זו לבד
כחצי שעה, וכמובן בליקוטי הלכות הנ"ל גודל מעלת ברכה זו, וכן הובא בנח"ת השלחן סי' רל"ה,
והוא ברכה שתיקנו לאמרו אחר ברכת השכיבנו, ואינו הפסק בין גאולה לתפלה, כמו ברכת השכיבנו עצמו
שכולם גאולה אריכתא כמבואר בספרי הפוסקים, וכיון שבארץ ישראל לא נתפשט המנהג לאמרו, )גם כי בתי
כנסיות שלהם ]בשונה מבתי כנסיות שבחו"ל[ היו בתוך העיר ולא היה צורך באמירתו( ע"כ אלו שהגיעו לשם
מחו"ל קבלו מנהג ארץ ישראל שלא לאמרו, ומנהג ברכה זו מוזכרת בשולחן ערוך בדברי מרן המחבר והרמ"א
בהלכות תפלת ערבית.
וע"כ אלו שדרים באומאן צריכים לומר ברכה זו, כאשר פסק הרב הגר"ש בראנדסדארפער שליט"א בהיותו כאן
באומאן בחודש מנחם אב השתא תשע"ג, ואין טענה שאומאן הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל, כי קדושת ארץ
ישראל אינו מפריע כלל לאמירת ברכה זו, אלא הסיבות הנ"ל היו גרמא שלא לאמרו בארץ ישראל, וכמו שאין
צריך להפריש תרומות ומעשרות ממה שצומח באומאן, אע"פ שכל קדושת א"י נמשך משם, כן אין לבטל
אמירת ברכה קדושה ונפלאה זו, ופסוקים הנעימים שבו כמו שמוהרנ"ת כותב בליקו"ה הנ"ל, ולהפריש תרו"מ
יש יותר סיבה מאשר לא לומר ברכה זו, ראשית כי המפריש תרו"מ הוא בקום ועשה, ואינו מבטל שום דבר,
משא"כ בביטול אמירת ברכה זו, שמבטל תקנת חכמים, דאי' ע"ז דברים חמורים ביותר, וחכמים עשו חיזוק
לדבריהם יותר משל תורה, ואמרו רז"ל עה"פ כי טובים דודיך מיין, שטובים דברי חז"ל יותר מיינה של תורה,
וביטול ברכה זו יותר אפשר לדמות להמבטל יום טוב שני באומאן מסיבה שהוא קדוש בקדושת ארץ ישראל,
שנית כאשר כבר נתבאר שאמירת ברכה זו אינה ממצוות התלויות בארץ ששייך לומר שאומאן הוא בחי' ארץ
ישראל וא"צ לאמרו, וכמו שאנו רואים בהדיא שתמיד אמרו ברכה זו באומאן, וכאשר הבאנו מרלוי"צ על
העובדים באומאן, וכמו שמובן שבקיץ שאין חצות באומאן, ובארץ ישראל יש חצות, שאע"פ שאומאן הוא
בחי' ארץ ישראל וקדוש בקדושת ארץ ישראל וגם כל קדושת ארץ ישראל נמשך משם, מ"מ אין חצות כי זה
תלוי בתנאי המציאות, כמו"כ ברכה זו אינה תלויה בא"י וחו"ל, אלא כיון שבא"י לא קבלו עלייהו ולא נעשה
הדבר למנהג ולא נתפשט, לכן גם אלו שבאו לשם קבלו מנהג א"י.
וכל זה לגבי אלו שדרים באומאן ונמצאים שם בקביעות, אבל בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל אינם צריכים
לאמרו, ואע"פ שאינם חייבים בברכה זו, מותר להם לאמרו, )עי' פסקי תשובות( ולפי הליקוטי הלכות הנ"ל יבין
המשכיל לנצל ההזדמנות בהיותו באומאן לומר בהתעוררות נפלא את כל הברכה הקדושה הזאת ופסוקיו
הקדושים והנעימים, ואם אינם רוצים לאמרו צריכים עכ"פ להאריך בברכות שלפניו משום לא תתגודדו שלא
יהי' נראה כפורשין ממנהג המקום, וכל זה לגבי הציבור, אבל שליח ציבור אע"פ שהוא מבני ארץ ישראל חייב
לאמרו, ומי שאינו רוצה לאמרו אסור לו להיות שליח ציבור, עכ"פ במנין הקבוע בפנים הציון, כאשר פסק
הגרש"ב שליט"א בהיותו כאן